אור ברסלב

אור שמח על משנה תורה, הלכות שחיטה· רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק

פרק ח · הלכה כד

הלכה יז

אבל אבר שנאמר בו אם ניטל טריפה אינה נאסרת אלא אם נחתך אותו אבר אבל אם נבראת חסירה אותו אבר הר"ז מותרת.
לפ"ז חסר צומת הגידין כשירה שרבינו חשיב זה בנטילה וז"ב, ומה מיושב לפ"ז השמועה דשילהי בהמה המקשה דמתקיף לה ר"נ דלשמואל דנשבר העצם ואין רוב בשר קיים הבהמה מותרת יאמרו אבר שהיא חיה ממנה מוטל באשפה ומותרת, וכבר הקשה הרשב"א מהא דקיי"ל דלמעלה מן הארכובה שכנגדו בגמל ניכר, א"כ כל השוק שבו צומת הגידין אם נחתך רק שהוא למטה מן הארכובה כשירה, והרי אבר שהיא חיה הימנו מוטל באשפה והבהמה מותרת, ולפי שיטת רבינו א"ש, דצומת הגידין רק נטילתן מטרפת הא אם חסרין הן לגמרי כשירה, ואין הבהמה חיה הימנו, רק שהוא בנטילתו הצומת הגידין חולי שאין מזור לה בטבע ואין כמוה חיה אבל לא הבהמה חיה הימנו, אבל למעלה מן הארכובה אם נשבר ואין רוב בשר קיים הלא אם חסר הרגל טריפה וכמו שאמרו בגמרא ורבינו חשיב לה מכלל חסר וא"כ הבהמה חיה הימנו ובכ"ז הבהמה מותרת אע"ג דהאבר מוטל באשפה, וזה עומק הפשט:
וראיתי בתורת הבית דברים תמוהים, מלבד מה שפירש דפליגי רב ושמואל באיזה ארכובה אמרו אם בארכובה הנמכרת עם הראש כו' שזה תמוה וכבר השיג בכל תוקף הבדק הבית אמנם הרגיש במה שכתבנו ז"ל א"ת שאין הבהמה חיה מצומת הגידין שאם חסרו אינה טריפה שלא אמרו אלא וכן שניטל צומת הגידין דוקא ניטל, א"כ אף כשנחתך הרגל למעלה מן הארכובה שכנגדו בגמל ניכר נמי מאי הוי והא אין הבהמה חיה ממנו, שהרי חסרה רגל אינה אסורה אלא מחמת בוקא דאטמא, הא אם נולדה חסר חצי רגל או אפילו כולו ובלבד שיהא הבוקא קיים כשירה, ולא ידעתי מאי קאמר הא חסר הרגל טריפה מצד עצמה ואף אם חסר למעלה מן הארכובה טריפה מצד עצמה, משא"כ צומת הגידין דלשיטת רבינו מדין נטולה אתי עלה וצ"ע ודוק:
והנה הרשב"א חולק על רבינו וסובר דחסר הכבד גם כן טריפה, ונראה להכריע מהא דרמי משניות אהדדי דברישא תנן ואלו טריפות ניטל הכבד ולא נשתייר הימנו כלום, ובסיפא דאילו כשירות תנן ניטל הכבד ונשתייר הימנו כזית, ומאי רומיא הא ע"כ צריך למיתני ברישא ולא נשתייר הימנו כלום, דאם הוה תני ואלו טריפות ניטל הכבד ולא נשתייר הימנו כזית הוה אמינא דאם נשתייר הימנו פחות מזית הוה כמאן דלא נשתייר הימנו כלום, וא"כ הוה אמינא דאם הוא נברא חסר מתחלת ברייתו הוה כשר ולפ"ז כי נברא עם כבד שהוא פחות מכזית הוה כמאן דחסר לגמרי, כיון דפחות מזית לא מעלה ומוריד, ותו הוה אמינא דאם אחרי זה ניטל מכבד זה שהיה פחות מזית מתחלת ברייתו, כשר, דנטילה זה אינו מעלה ומוריד, לכן קמ"ל דאם ניטל מן הכבד ולא נשתייר כלל טריפה בכל גווני, אף אם לא היה מתחלת ברייתו רק פחות מזית, ג"כ אם ניטל מן הכבד זה טריפה, ובסיפא קמ"ל דאם נשתייר הימנו כזית בכל גווני כשירה, וצ"ל כהרשב"א דחסר הוה כניטל, ואם נברא עם כבד שהוא פחות מזית הוה כניטל הכבד ולא נשתייר בו כזית וטריפה ודוק, אמנם רבינו סובר כגירסת הרי"ף דגריס בסיפא ונשתייר הימנו כלום וכי מקשה מברייתא מקשה כמוש"פ הר"ן, ושפיר מקשה משנתנו על הברייתא ומסיפא מקשה, וא"כ תליא פלוגתת רבינו עם הרשב"א בחילוף הגירסאות, ואולי כיון דאם ניטל בעי שישתייר כזית, א"כ כי נברא פחות מזית אף ע"ג דחסר כשר מכל מקום כולו מועיל לחיות הבהמה ובעי שלא ינטל ממנו כלום כיון שכולו הוא מועיל לחיות הבהמה דתאמר דפסול ביה ניטל ותו אף כי נשתייר ממנו מקצת כיון שניטל ממנו מקצת ג"כ טריפה, וזה יתכן לאמרו ודוק:

תוכן העניינים

אור שמח על משנה תורה, הלכות שחיטה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה