אור ברסלב

אור שמח על משנה תורה, הלכות שחיטה· רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק

פרק ב · הלכה טז

הלכה ט

ובמחשבה כזו שחט.
יתכן שכוון, דנהי דהוכיח סופו על תחילתו אין זה להחזיק האיש חשוד למפרע, דכל אדם אית ליה חזקת כשרות ומה דאיתרע איתרע טפי לא, רק שעל זו הפעולה אמרינן דכוון בתחלה, וזה מה דזרק לע"ז איגלאי דבשחיטתו כוון לזרוק דמה לע"ז, וכמו במתנה דצווח כי בא לידיה אמרינן הא דשתיק כי זכי ליה אחר לאו הודאה הוה ומעיקרא כוון שלא לקבלה. ולזה אמר במחשבה כזו לזרוק דמה לעו"ג שחט, אבל לומר ששחטה לע"ז זה הוי כמו על פעולה אחרת לחשבו חשוד למפרע ודוק. וכן נראה מדברי ספר האשכול סימן ג' והנחל אשכול שם לא ירד לכוונתו יעו"ש היטב ותבין:

תוכן העניינים

אור שמח על משנה תורה, הלכות שחיטה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה