אור שמח על משנה תורה, הלכות שופר וסוכה ולולב· רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק
פרק ח · הלכה ט
שאותו אתרוג אסור באכילה בין ביו"ט ראשון בין בשאר ימים פסול באתרוג של טבל אף דרבינו כתב שפסול נראה דלפי מה שכתבו בתוספות דהא מצי להפריש ולתקן רק דבעי למיהב לכהן ואית לכהן חלק בו והוי לפ"ז כדין שאול וכשר ביו"ט שני וכן מפורש ברבינו נסים דטבל גמור אינו יוצא בו ביום ראשון. ובזה נראה לי לבאר דברי תוספות עבודה זרה נ"ט בד"ה בצר לאו היינו בצרה וז"ל עוד י"ל דה"מ בשאר ימות השנה, אבל בחג מרביצין עליו מים כו' וא"ת א"כ מאי האי דקאמר ב"ה ויעשר ממנו עליו כו' כיון שהיה סכות וי"ל דבחולו של מועד מיירי כדאמרי רבי חנינא מטביל ונפיק. וצריך ביאור מנא ליה לירושלמי דהך עובדא הוי בחוהמ"ע הא תוספתא סתמא מתניא ומאן מפרש לה בחוהמ"ע עד דפריך ויעשר ממנו עליו ונראה דכיון דהך אתרוג ודאי טבל הוי א"כ אתרוג של טבל פסול למצוה ואם דשלח לרשב"ג דהוא יעשר עליו הרי אין מעשרין ממין על שאינו מינו, ומן הטהור על הטמא לכתחלה וע"כ דשלח אם יהי' לרשב"ג אתרוג טמא אחר רק שאינו כשר למצוה ואז יעשר ממנו עליו וזה דחוק טובא וצ"ל דשלח ליה או לאכילה או בחול המועד דאז אתרוג של טבל ג"כ כשר דטעם פסול טבל הוא משום דאית לכהן חלק בו והוי כאתרוג של שותפין וזה דוקא ביום ראשון הא ביום שני כשר אתרוג השאול ואף אם הוא טבל טמא הא מצי להפריש ממנו עליו והוי כאתרוג חסר דכשר ביום שני ולכן שלח לו אתרוג של טבל הוא טמא וא"כ שפיר פריך הירושלמי ויעשר ממנו עליו דהוה אתרוג חסר דכשר לצאת בו ולפ"ז אין ראיה מהירושלמי דאתרוג חסר כשר לכתחילה ביום שני דאימא דוקא בדיעבד דלית ליה אחר וכשיטת הראב"ד וכאן פריך דאתרוג של טבל הוי כשאול וחסר ודו"ק.