אור ברסלב

אור שמח על משנה תורה, הלכות שופר וסוכה ולולב· רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק

פרק ה · הלכה כה

הלכה יד

וכן הגזולה כשרה כו'.
הנה מן התורה פסולה בגזל עצים של חבירו וע"ז אמר פ"ק דף ט' חג הסוכות תעשה לך למעוטי גזולה. אמנם אחר תקנת חכמים לא נשאר מה לפסול אם לא ע"י הציור שהביא רש"י או התוספות ע"ש. והנה התוספות בפ"ק עמדו דלמה לן קרא הא הוי מצוה הבאה בעבירה. והמחוור מה שתירץ בשאגת אריה עפ"י דברי הרמב"ן במלחמות דגזל עו"ג אם כי מותר או אפילו אסור כיון דאין מצוה בהשבה לא הוי מצוה הבאה בעבירה והוי כמו שלא באה המצוה ע"י העבירה וכמו קרבן שנעבד ולולב של אשירה וכיו"ב אבל מ"מ לכם לא הוי והוא גזול דלא יצא בו עד דאיכא יאוש וטעמא דמילתא נ"ל משום דאמרו בפ"ק דמציעא דאם נאמר תקפו כהן אין מוציאין מידו אף דכל זמן דתפיס בידי' ודאי שלו הוא ואין הכהן יכול להוציא ממנו בדיינין מ"מ אינו יכול לעשרו על בהמותיו דנמצא פוטר את ממונו בממון של כהן א"כ כאן ג"כ הגם דגזל עו"ג או דמותר או דאינו מצוה להשיבו מ"מ אם חזר הגוי ותפס ממנו קודם יאוש ודאי דאין מוציאין ממנו בדיינין נמצא דלא הוי שלכם ולא הוי דומיא דשאול דאיכא בי' קנין לזמן והראיה דהשואל לזמן ובא להחזיר לבעליו תוך זמנו הלא צריך הבעלים לעשות בו קנין מחדש. ומפני זה הטעם א"ש מה דמשמע מדברי הב"ח דאבידת עו"ג קודם יאוש אע"ג דאין צריך להחזיר אבידתו מ"מ לא זכה הישראל אף שלא כיון בפירוש שלא לזכות ואם מצא עו"ג מועיל ביטול מן התורה עיין בדה"ק יורה דעה סימן קמ"ו ולפי דברינו כן הואי דודאי אם יכול העו"ג לחזור ולחטוף ממנו קודם יאוש ודאי דרשאי ואין בו משום גזל דנזהרו עליו בני נח ולכך עדיין אינו של ישראל ומועיל ביטול מן התורה. כן נ"ל פשוט. אכן מ"מ נראה דלא בעי יאוש ושנוי רשות בגזל עכו"ם, דכיון דאינו בהשבה הוי דומיא דאבידה דסגי ביאוש לחודא ולא אמרו דיאוש לא קני רק בגזל דישראל דכיון דמחויב בהשבה וחייב לשלם לא קני גם החפץ אבל בגזל עכו"ם קני ביאוש לחודיה. ולכן פירש"י גבי הושענא דאוונכרי דסתם עכו"ם גזלי ארעא דישראל, דאי משום גזל עו"ג כיון דבהיתרא אתי לידייהו דאוונכרי קנו ביאוש לחוד דומיא דאבידה ודו"ק.

תוכן העניינים

אור שמח על משנה תורה, הלכות שופר וסוכה ולולב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה