אור שמח על משנה תורה, הלכות שגגות· רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק
פרק א
הלכה ב
במשל"מ. ומשמע דס"ל דמכשף יש בו כרת:
נ"ב יעוין תוס' זבחים (דף מ"ט) ד"ה לפי שיצא כו':
מפני שהן מצות עשה.
נ"ב אבל משום דלית בהון מעשה לא אמר דאטו כי טמא עצמו במזיד בערב פסח יתחייב קרבן וכמו דלקי בנזיר שטימא עצמו במזיד בלא תעשה דבל תאחר כמו שכתב בפרק ד' מנזירות, ועל כרחך משום דהוי מ"ע ודוק:
הלכה ה
אחד יחיד כו' או מרובין.
נ"ב לשון ברייתא לפי שמצאנו כו' בין יחידים למרובים כו' ת"ל תורה אחת יבמות (דף ט') ועיין ברי"ף שם היטב: