אור ברסלב

אור שמח על משנה תורה, הלכות שבת· רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק

פרק כח · הלכה טו

הלכה ח

ואם היה גבוה הרבה וכו' אומדו והולך לו.
בזה פליגי תרי לישני בגמרא אליבא דרבא, דחד מוקי משנתינו במתלקט עשרה מתוך ארבע הא במתלקט מתוך חמש מודדו מדידה יפה ורבינו פסק כל"ב לקולא. ויש להעיר דבמשנה דנתגלגל עירובו ספק מבעו"י ספק משחשיכה רמי שם דר"מ אדר"מ דהא סבר תחומין דאוריתא ואיך אמר שמעתי שמקדרין בהרים הלא בערי מקלט וע"ע אין מקדרין. וידוע שיטת רבינו בתשובה, דמקום שאין בו דין הוצאה כמו בים שהיא כרמלית ל"ש בו תחומין דבר תורה, והגע בעצמך אם איסור הוצאה שלמדנו מאל יצא איש כו' ליכא בי' כ"ש שאין בו איסור תחומין שאינו דומה לדגלי מדבר והביאה ההמ"ג בקוצר בפרק כ"ז וכן כתב קרוב לזה הרמב"ן בספר הלקוטות, א"כ תל שהוא מתלקט עשרה מתוך ארבע הרי אם הוא בפחות מב"ס מותר לטלטל בכולו ואם שבת בו מהלך כולו כד' אמות ואם רחב יותר הוא רה"י דבר תורה ולרבנן דפליגי על ר"י אפילו רבים לא אתו ומבטלי מחיצותיו כמפורש בעושין פסין בבעי' דרחבא מרבא יעו"ש וא"כ מן התורה הוא רה"י וכולו כד' אמות מה"ת ואינו נחשב לגבי מדת תחומו אלא כד' אמות ותו צריכין למשוך חוט שוה במדת התחום וכמו שאינו נחשב מקום ההר אלא כד' אמות ה"ה כל מה שלצפונו או לדרומו כנגדו, דאם ההר מחזיק אלף נאריך מדת תחומה לרוח זה באלף אמה, ואעפ"י שפסק הרמ"א באם מקום אחד מרובה ומק"א מועט שמודדין באלכסון בסי' שצ"ט סעיף ז' כבר האריך הגר"א בדברי טעם שמושכין חוט שוה א"כ אין כאן מה"ת איסור תחומין שמה"ת אין צריך למודדו אלא כד' אמות לבד ולא שייך בי' איסור תחומין ונותנין כפי מדתו חוצה לו רק מד"ס כשהוא יותר מב"ס אינו רה"י והטלטול אסור בו א"כ דילמא מיירי ר"מ בהרים הגבוהים ומכל צד הם מתלקטים עשרה מתוך ארבע והקילו חכמים דמקדרין בהם ומשלהם נתנו להם, לא כן במדידת עגלה ערופה וערי מקלט אין נפ"מ כלל אם הוא רה"י או רה"ר וכי"ב לכן אין מקדרין ומאי מקשה לר"מ. אכן הו"מ לומר דסוגי' דתמן אזלא כל"ב דמשנתינו דמיירי בהר המתלקט עשרה מתוך חמש. אבל לפי המובן מדברי רבינו שאם אינו יכול להבליעו היינו שרחב יותר מחמישים אף אינו מתלקט רק מתוך חמש מקדר שכן מורה סידור לשונו, שמתחילה חילק שבמתלקט מתוך חמש מבליעו ומתוך ארבע אומדו ואח"כ כתב אם אינו יכול להבליעו והיינו ביש בו דין הבלעה מקדרו וא"כ חיסר דין מתוך ארבע וע"כ דעלי' קאי דמקדרו כשרחב יותר מחמשים וכן פסק הרא"ש ז"ל דבקידור כיון דליכא בי' טרחא טפי מבגיא לא התירוהו באומד ודלא כרש"י ז"ל שפירש במתלקט י' מתוך ד' כו' בהר משופע הוא דבעינן הבלעה או קידור אבל בזקוף אומד והולך לו ע"כ וזה מדוקדק היטב בלשון רבינו. א"כ דילמא קאי ר"מ על הר המתלקט עשרה מתוך ד' וברוחב יותר מחמשים וצריך לומר דלשון משנתינו מורה דעל דין הר שברוחב נ' מבליעו קאי ר' מאיר וע"כ במתלקט מתוך חמש ולכן שפיר מקשה אי סבר תחומין דבר תורה איך מקיל ר' מאיר ומוכח דהלכה כל"ב דסתמא דסוגי' כוותי' ודו"ק.

תוכן העניינים

אור שמח על משנה תורה, הלכות שבת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה