אור שמח על משנה תורה, הלכות שבת· רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק
פרק כה · הלכה כה
פורסין מחצלת ע"ג אבנים בשבת וכו'.
ירושלמי פרק במה טומנין הלכה ב' ר"י בשם רב פורשין מחצלת ע"ג שייפות של לבנים בשבת אמר ר"ש ב"ר אני לא שמעתי כו' אבל אין כופין עלי' את הכלי. ושמואל אמר כופין עלי' כלי כו' תני ר' הושעיא נחיל של דבורים פורסין עלי' סדין בחמה מפני החמה כו' מה כרב כשמואל כאן מלמעלן כאן מלמטן.
לכאורה הי' נראה לפרש דפריך מהך דאין נותנין כלי תחת הנר לקבל בו השמן ופריק דמלמטה שלא יוכל אח"כ ליטלו דנמצא מטלטל מוקצה אסור דהוי כמבטל כלי מהיכנו. אבל מלמעלה שרי שיכול ליטלו בכל שעה שירצה. אבל לפ"ז חסר הרבה מירושלמי.
ואחרי עיוני ראיתי כי הוא גם בביצה פרק משילין יעו"ש היטב לכן אמינא דקאי על מה דתנן התם ונותנין כלי תחת הדלף בשבת וע"ז פריך דאתיא כרב וכשמואל דכלי ניטל לצורך דבר שאינו ניטל בשבת, דלר"ש ב"ר דסבר אין כופין עלי' כלי אלמא ס"ל דאין דבר ניטל אלא לצורך דבר הניטל א"כ איך נותנין כלי תחת הדלף וכמו דמקשה גם בגמרא דילן פרק משילין לר' יצחק ולא פריך ממנה על משנה דילן דאין נותנין כלי תחת הנר לקבל בו השמן משום דהתם הוי מבטל כלי מהיכנו משא"כ הכא דתני' ומייתי לי' לקמן בירושלמי נתמלא שופכו וחוזר ונותנו הרי דיהי' מותר בטלטול ואין כאן משום מבטל כלי מהיכנו רק דהוי לצורך דבר דלא חזי למידי וזה ממש כמו שהקשה הטור על רבינו ובלא זה לא פריך הירושלמי מהך משנה על משנה דאין נותנין כלי תחת הנר דבסוף כירה הלכה ח' רמי הך דנותנין כלי תחת הנר לקבל בו הניצוצות על הך דאין נותנין לקבל בו השמן וזהו דפריך הגמרא דילן והא קא מבטל כלי מהיכנו ומשני כאן שיש לו צורך בשמן וכאן אין לו צורך בניצוצות וכוונתו משום דדמי למלאכה וכאילו מחברו בטיט ובונה בשבת כפרש"י וכאן אף אם הוי מלאכה גמורה הוי אינה צריכה לגופה שאינו צריך לניצוצות רק כדי שלא יפלו על השולחן ומציל עצמו מן ההיזק שלא ידלוק השולחן ולכך שרי וא"כ כאן בדלף שאינו צריך לדלף אלא כדי להציל הבית מן ההיזק שרי ואין כאן משום מבטל כלי מהיכנו ולכן לא פריך אלא דהוא לצורך דבר שאינו ניטל בשבת וכמו דפריך בגמ' דילן לר' יצחק ומשני דכאן מיירי להציל הפירות מן ההפסד ושנינו ברישא ומכסין הפירות בכלי מפני הדלף פירוש כשהדלף נוטף על הפירות מלמעלה מכסין הפירות מפני הדלף, ואם הדלף יורד מעל הכתלים על הקרקע ובא מתחת הפירות נותנין כלי תחת הדלף שלא יבוא הדלף מתחת הפירות ויפסיד אותם לגמרי וזהו שאמר כאן מלמעלה כאן מלמטה ששניהן בהצלת הפירות מיירי אלא דכאן שהדלף בא מלמעלה מעל הפירות וכאן שהדלף בא מלמטה מן הפירות וכיון דהוא להצלת הפירות הראוין לאכילה שרי ודו"ק.
ויש להאריך במה שפירש רבינו דאין נותנין כלי תחת הדלף שאינו ראוי אע"ג דאם נתמלא שופכו הוא מטעם גרף של רעי דמסלקין אותו. אבל ליתן אסור ממה נפשך אם אינו מטלטלו הרי הוא מבטל כלי מהיכנו ואם יטלטל אותו הרי עושה גרף של רעי לכתחלה וכן פי' במגדל עוז. אולם בירושלמי קאמר בהיתר טלטולו דעשאוהו כמעינות הנובעין וכמו דאמר בתלמודא דילן שבת קכ"א גבי צואת קטן שמטלטלין אותה מפני שהיא כמעינות הנובעין ומ"מ חשיב הירושלמי לדבר שאינו ניטל כיון דאין דעתו רק לפנותן ולשופכן בר"ה. אבל הך דמבטל כלי מהיכנו ל"ש כיון שיהא מותר לשופכו ולטלטלו בתר כן ועיין תוספות דף י"ט מה שכתבו בהך דמעינות הנובעים דצ"ל בעולם וצע"ק מירושלמי דפרק משילין דקאמר בדלף שלא הי' כלל בעולם ועיין עירובין ואכמ"ל.