אור שמח על משנה תורה, הלכות שבת· רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק
פרק כד · הלכה יא
כגון שתלש מעציץ שאינו נקוב או טלטל בכרמלית כו' וכן אם הניחו אביו אין ממחין בידו.
יעוין כסף משנה וביתר ביאור בבית יוסף סי' שמ"ג והנראה בדעת רבינו שסובר דאביו מוזהר בשבת להפרישו אם עשה מלאכה דאוריתא דכתיב לא תעשה כל מלאכה אתה ובנך ובתך ובמכילתא אלו הקטנים ולכן אמרו גבי כבוי בעושה ע"ד אביו פי' שהניחו אביו ממחין בידו משום דאביו מצוה להפרישו ודלא כפירש"י שרואה שנוח לאביו והוי כמצוהו לכבות ולכן רק בדרבנן אין אביו מצוה להפרישו ודו"ק. וכן מפרש הראב"ע בפ' קדושים דאיש אמו ואביו כו' ואת שבתותי כו' דזה מיוחד בשבת ולא ביו"ט שאביו מצוה להפריש הקטנים ומיושב לפ"ז הא דפריך הגמ' על אבא שאול נוהגים היינו שיונקים [ובתוספתא דנדה יונקים היינו] אפילו בשבת נמי המשך השמועה דבל"ז הו"מ לפרש דקטנים היו והיו יונקים מבהמה מיו"ט דאין אביהם מצוה להפרישם אבל בשבת מצוה להפרישם דבנך ובתך כתיב. אבל השתא דמסיק דסתם תינוק מסוכן הוא אצל חלב א"כ ע"כ בגדולים מיירי אבא שאול א"כ קשה אם איכא סכנה אפי' בשבת נמי כו' ודו"ק היטב.