אור שמח על משנה תורה, הלכות שבת· רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק
פרק כג · הלכה ח
אבל אדם טמא מותר לטבול מפני שנראה כמיקר.
בירושלמי ביצה אמר שכן אדם טובל לקריו בשבת והפי' משום דעונת ת"ח בשבת וכמו דדריש בירושלמי פרק אעפ"י מהא דתני ואוכלת עמו מע"ש לע"ש לשון נקי' יעו"ש ובמגילה מייתי תקנת עזרא שיהיו אוכלין שום כו' וכיון שכל החברים עונתן בלילי שבתות אם יהיו אסורים לטבול נמצאו כל החברים ונשיהן טמאין כב"ק בשבת ולא יאכלו חולין בטהרה שזהו עיקר החבירות וההבדל בין ע"ה לחברים ונמצאו מתענין בשבת והיא גזירה שאין הצבור יכולין לעמוד בה ולכן לא גזרו על טבילת אדם בשבת וי"ט וזה טעם נכון ויעו' מגן אברהם סי' ר"פ בשם ברכת הזבח יעוי"ש. ולכן לא גזרו שמשקה הנוגע בטבול יום יעשה תחלה משום שבשבת שטובל יאכל חולין בטהרה וישתה מים. שאם המשקין שיגע בטבול יום יעשה ראשון הלא יטמאו כלים ויזהרו בני ישראל ממנו ויהי' בדול מחבריו לגמרי שלא יטמאו כליהם ובגדיהם ממנו וזה לא יכול להיות ונתגלה טעם משנתנו ודו"ק.