אור שמח על משנה תורה, הלכות שבת· רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק
פרק יז · הלכה י
שני כותלים בר"ה וכו'.
עיין בההמ"ג שרבינו דבעי שני דלתות בר"ה גם אם אינן ננעלות סגי בהא שיהיו ראוין לנעול. ודעת רשב"א דסגי בדלת א' וקורה מכאן ננעל דווקא. וזה תלוי בפירושי רש"י ותו' בסוגיא דפריך וכ"ת בכך הוא דלא מיערבא הא בדלתות מיערבא והא אר"י ירושלים אלמלא דלתותיה ננעלות כו' חייבין עליה משום ר"ה ופירש"י אלמא דבעי שני דלתות בר"ה וזהו כפסק רבינו אכן בתוספות פירשו דחזינא דבעי נעילה דוקא ולעולם סגי בדלת אחד וזה כפסק רשב"א. והנה בתו' הקשו על שיטת רש"י הא שלש מחיצות דאורייתא ובדלת אחד הרי איכא כאן שלש מחיצות יעו"ש. אכן לפסק רבינו דבשלש מחיצות לא הוי אלא כרמלית דהוי מה"ת מקום פטור וכמוש"ב ההמ"ג והיא שיטת רבינו חננאל בפירושו א"כ בכרמלית אתו רבים ומבטלי מחיצה כמו ברקק מים שאין בו עשרה טפחים דאם רבים מהלכים בו הוי רה"ר לעיל סוף פרק י"ד לכן בעי שני דלתות דאז הוי ארבע מחיצות גמורות דהוי רה"י מן התורה ולא אתו רבים ומבטלי מחיצות של רה"י ופשוט.
ובפרק עושין פסין הקשו בתו' כיון דר' יוחנן סבר כר' יהודא א"כ ירושלים הוי רה"י גמור דשתי מחיצות דאורייתא ואמאי חייבין משום רה"ר ותירצו דירושלים מפולש הוי' מארבע מחיצותיה והוי כפסי ביראות יעו"ש. וא"כ לא מצי לפרש כפרש"י דמאי פריך דניבעי שתי דלתות כירושלים מנא ליה דלמא לעולם סגי בחד דלת ברה"ר עצמו לערבו ותמן בעי לר' יהודא ג"כ שני דלתות בשתי מחיצות כי היכי שיהיו ב' מחיצות שלימות דהוי דאורייתא לר"י. ולכן הוכרחו לפרש דמנעילה מקשה דהא בעי שיהא ננעלות. אולם רש"י יפרש כמו שפירשו הקדמונים דר' יוחנן סבר בפסי ביראות דרבים מבטלי מחיצה וסבר כרבנן דשלש מחיצות גמורות דאורייתא וירושלים לא הוי מפולש אלא בשתי רוחות ושפיר מקשה דאמאי סגי בדלת א' ניבעי ב' דלתות ובתוספתא פרק ז' מודים חכמים לר"י במעשה גינוסר שזה פותח דלת קרפיפו וסותם רה"ר כו' מוכח כדעת רבינו דשני דלתות בעי ואף אם אינן ננעלות יעו"ש וכדעת רבינו ודו"ק.