אור שמח על משנה תורה, הלכות שבת· רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק
פרק יד · הלכה כד
רקק מים כו' בין שלא היה ברוחבו ארבעה טפחים כו'.
בגמרא רב אשי אמר איצטריך סד"א כו' אבל היכא דלא הואי ארבעה מיפסעי פסעי לה וכו'. ולפי שפירש רבינו ארבעה טפחים וא' ר"א לטעמיה נראה לכאורה דלפ"ז אזיל גם לטעמי' דאמר בדף ז' אפילו צואה דמיירי תמן שאין בה ארבעה טפחים ומיפסעי פסעי לה ואפ"ה הוי רה"ר ודו"ק.
ואם יש בעומקו י' או יתר כו' ככרמלית כשאר הימים.
פירוש כיון דהמים הולכים בשטף ובמרוצה מבטל דין רה"י מיניה לכן ים אע"ג דעמוק עשרה ומחיצות הים מתלקטין עשרה מתוך ד' מ"מ שטף המים מבטל המחיצות כיון דא"א לדלות המים ולעצור בעד השטף וכן ברקק מים שעובר במרוצה ולא דמי לבור ברשה"ר עמוק י' ורחב ד' דמים לא מבטלי מחיצה. וכפי הנראה מרבינו סבר גם בבור עמוק בים כיון דשטף מי הים עובר ומכסהו סבר דפליגי רבנן על ר"ש והוי כרמלית מן התורה ולכן לא זכר זה רבינו ויעו"י פמ"ג סי' שמ"ה אות י' י"א שנסתבך בזה.