אור שמח על משנה תורה, הלכות שבת· רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק
פרק י · הלכה כג
נעלוהו שנים פטורין. וכו'.
לשון המשנה. ואף דרבינו לעיל פרק א' כתב את זה. גם במשנה שנאו רבי גבי הוצאה והדר תני גבי צידה. ואתי שפיר עפ"י מה שביאר הרשב"א לחלק גבי שנים שהרגוהו במקלות דפטורין משום דכיון שהפעולה עושים שניהם מתייחס לכל אחד רק חצי הפעולה אבל בשנים דחפוהו לבור כיון שאינן אלא סבה דהבלא דבור קטלי' מתייחס כל ההיזק לזה כמו לזה וביארתיו בהלכות מלוה ולוה פרק כ"ה הלכה י' יעוי"ש לכן תני רבי בהוצאה דהיא ואריגה וכי"ב שניהן עושין המלאכה בידיהם דפטורים והדר תני אף בנעילה שנעשית בהבית שאינה מלאכה כלל אלא שיש בהבית צבי והוא ניצוד ופעולת הצדיה אינה נעשית בהצבי כלל אלא שנעילת הבית הוי סיבה שעי"ז הצבי ניצוד והם שניהם עשו הסיבה וא"כ הו"א שלכל אחד תתייחס הסבה בכללה להכי קמ"ל דפטור ודו"ק.
ובזה מתישב לפום גירסת ר"ח והיא גירסת רבינו דפליגי אמוראי בזה אינו יכול וזה אינו יכול דחייב אם בעי שיעורא לכל אחד דאיך לא ידע משנתינו דצבי שנכנס לבית ואמאי ליבעי שיעור צידה לזה ושיעור צידה לזה ויעוי' בתו' שם (צ"ג) ולפי"ז אתי שפיר דסבר דזה יכול וזה יכול אין זה מלאכה מצד הפועל שהרי כל אחד יכול לעשות לבדו ועשאו שניהם הלא אין כל עמל וטורח מתייחס לכל אחד אבל באינו יכול וזה אינו יכול דחייב אמנם מצד הפעולה שתתייחס ההוצאה או הקצירה או האריגה לכל אחד בעי שעורא לכל חד. לא כן בנעילה שהמה רק סיבה ולכן מתייחס צידת הצבי לזה כמו לזה לכל חד כל הצבי ובנעילת הבית הנה העמל והטורח הרי לא יכלו לעשות אחד לבדו ויחס השעור מתייחס לכל חד כל הצבי וכמו שכתבנו שם בשנים שעברו שכל אחד משלם יעו"ש וזה ברור.