אור שמח על משנה תורה, הלכות שבת· רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק
פרק י · הלכה ו
מותר לקשור קשר שאינו של קיימא לדבר מצוה כו' נימת כנור שנפסק קושרין אותה במקדש אבל לא במדינה. כו'
מפורש דעת רבינו דקושרין בין אם נפסקה מן הצד בין אם נפסקה באמצע דלא מפליג כלל בהא ודוקא קשר שאינו של קיימא וכן מוכרח לשיטת רבינו דפוסק בהלכות כלי המקדש מסקנא דגמרא בסוכה דעיקר שירה בפה ולא בכלי. והא דמזמרים בכנורות אין עולה למספר שצריך לדוכן. והא דשרי לזמר בשבת היינו משום דשיר בכלי אינו אלא שבות ואין שבות במקדש וכמו"ש התו' בסוכה ריש החליל יעו"ש וא"כ איך יהא שרי לעשות קשר של קיימא וע"כ בקשר שאינו של קיימא וברור. - וצריך לפרש אליביה סוגית הש"ס דפריך (עירובין ק"ב) מברייתא דתניא לא היה קושרה אלא עונבה ומשני הא רבנן הא ר' אליעזר דאי משום דאין שבות במקדש לא כל שבות התירו במקדש כדאמר בירושלמי. אלא דלר"א כל מכשירי מצוה אף שמין מכשירין אפשר מבעו"י דוחה שבת ואף במידי דליכא דחייה בעשיית המצוה גופא כמו לולב ושופר כדאמר בשבת קל"א (ועיין בחידושי להלכות מילה בזה) ה"נ דחינין שבת ולרבנן לא דחינין אף בשבות כיון דמין מכשירין אפשר מבעו"י ופריך אי ר' אליעזר אפילו לכתחילה נמי כו' אלא לא קשיא הא רבנן הא ר' יהודא. ודכו"ע מכשירין לא דחו שבת אפילו בשבות. ור"י אליבא דמאן אי אליבא דר"א אפילו לכתחלה נמי וכו'. והא דלא מוקים לי' כרבנן ואפ"ה אין שבות במקדש כמו דבמסקנא לדידן היינו דהגמרא אזלא בשיטת הנך אמוראי לקמן דשבות דמקדש במדינה ושבות מקדש במקדש שוין. וטעמא דר' יהודא דאסר לעיל במוצא תפילין חדשות היינו שאין מקושרות ועניבה קשירה מעליא היא ולכך בקשר רפוי אוסר ואפילו בעניבה גמורה ג"כ הוי קשר שאינו של קיימא דמסתמא דעתו להתיר העניבה ולעשות קשירה גמורה בחול כמו"ש תוספות התם ואפ"ה אוסר ר' יהודא אלמא דאין להתיר שבות של קשר שאינו של קיימא [במידי דשכיח לעשות קשר של קיימא] במקדש דתפילין שבות מקדש קרינן בסוגיא לקמן וע"כ דאזיל כאן לר' אליעזר אי הכי אפילו לכתחלה נמי. כיון דמכשירין דוחין שבת במצוה שנוהגת בשבת וצריך לקיים המצוה. אלא לא קשיא הא ר"ש הא רבנן וטעמא דרבנן משום דבעניבה אין משמעת קולה יפה ואין שבות במקדש לכן קושרין ועיין בסוגיא והבן.
ובזה א"ש טובא מאי דאמרינן סוף מכילתין (ק"ה) וא"ל ר"ש עונבה עניבה דלא אתי' לידי ח"ח כו' קשירה דאתי לידי חיוב חטאת לא שרו לי' רבנן והיינו משום דאם יעשה קשר של קיימא יתחייב חטאת לכן לא שרו ליה אף קשר שאינו של קיימא ודו"ק ומאי דאמר ואב"א הא והא רבנן ול"ק כאן באמצע כאן מן הצד נראה לשיטת רבינו משום דבאמצע אינו מעשה אומן דכל הדיוט יכול לעשותו ואומן אינו עושה באמצע קשר שאינו נשמע הקול יפה ואינו נאות אלא מן הצד הוי מעשה אומן ולכן באמצע קשר שאינו של קיימא ואינו מעשה אומן שרי אלא דגזרינן אטו מן הצד ורבינו פסק כרבנן ובכל גווני קושרין דהכי הוא פשטא דמשנתינו ושיטתו מחוור מאד.