אור ברסלב

אור שמח על משנה תורה, הלכות שבת· רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק

פרק ט · הלכה יא

הלכה ב

המכבס בגדים הרי הוא תולדת מלבן וחייב והסוחט את הבגד עד שיוציא המים שבו ה"ז מכבס וחייב.
מה נעמו דברי רבינו שחילק דין הסחיטה לשני אבות, לעיל פרק ח' הל' י' דין סחיטת פירות שהוא מדין מפרק תולדה לאב דדישה וסחיטת בגדים שהוא מדין כבוס תולדה לאב דמלבן. וכן בתולדות דרבנן פרק כ"א הלכה י"ג בכבשים ושלקות שסחטן מדין מפרק שהוא סחיטת פירות ומתיחס לאב דדישה, ובפרק כ"ב הלכה ט"ו בתולדות דרבנן ייחס לדין סחיטת בגדים שהוא מדין כיבוס כתב שלפיכך אסור לדחוק מטלית או מוך וכי"ב בפי אשישה כדי לסתמה שמא יבוא לידי סחיטה כו' יעו"ש מסודר דבר על אופנו.
ולפלא בעיני על רבנן בתוס' פרק חבית דף קמ"ה בהא דכבשים שסחטן למימיהן פטור אבל אסור שפירש רש"י דאין זה מפרק שאין המשקה יוצא מן הכבשים שלא גדלו בתוכן. אבל אסור אטו פירות. וזה שייך שפיר על סחיטת פירות שהיא מדין מפרק ומדין דישה, ע"ז הקשו אמאי גזרו לה דוקי אודרא אפומא דשישא שמא יסחוט הא אף אם סחיט ליכא איסור דבר תורה. ותמוה, התם הוא מדין סחיטה שהוא מדין כיבוס וכל עיקרו של כיבוס הוא במים שבאין מבחוץ והדבר נפלא. אף דהתו' לשיטתם דפירשו סוף פרק ואלו קשרים דגם בבגד שייך מפרק אבל הא מלבן ג"כ יש יעו"ש תו' ד"ה האי מסוכרייתא דנזייתא וא"כ אכתי מאי הקשו. אולם ע"כ צ"ל דהתוספות אזלי ששיטת רבינו תם שהביאו בפ"ק דכתובות דף י' ד"ה האי מסוכרייתא יעו"ש דאין סחיטה ביין ושמן דבר המלכלך את בולעו וליכא כיבוס אלא במים והך דספוג אם יש לו בית אחיזה הוי משום מפרק דאף במידי דלאו אוכל חייב משום מפרק והך דאודרא אפומא דשישא פי' ר"ת [הובא באור זרוע הגדול] משום מפרק א"כ הקשו שפיר על רש"י. אמנם כאן בשבת פי' דגם ביין איכא משום מלבן אלא דלא חיישי' שמא יבוא לידי סחיטה ביין ומשקין אבל מ"מ אסור לסחוט יעו"ש ולא קשיא מידי. ובאמת תוספות פרק ר"א דמילה נראה שהם ממחבר אחר שמסיים תמיד מ"ר. אמנם דברי רבינו נעימים ומופלאים.

שהסחיטה מצרכי כיבוס כו'.
אעפ"י שבמלבן אין שייך הך דסחיטה וכמו הגסה שאינו שייך אלא במבשל ולא באופה ועיין לקמן פרק י' הל' ט' והמותח כו'.

תוכן העניינים

אור שמח על משנה תורה, הלכות שבת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה