אור שמח על משנה תורה, הלכות שבת· רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק
פרק ח · הלכה ד
גבשושית של עפר כו' חייב משום תולש.
פירוש דווקא בגבשושית של עפר שכשהיא מונחת ע"ג עפר בטילה היא להעפר וגדילה מלחלוחית העפר ולכן כי מיעט יניקתה חייב. אבל צרור שעלו בו עשבים כי מונח ע"ג קרקע שרי לטלטלו ולקנח בו דהעשבים מלחלוחית הצרור רבו והצרור הוא דבר אחר מהעפר ומובדל ממנו ומה שנתלש ממנו העשבים זה הוי דבר שאינו מתכוין. ופרפיסא דסבר לומר דשרי לטלטולי היינו שמונח ע"ג יתדות. אבל צרור אפילו מונח ע"ג קרקע.