אור שמח על משנה תורה, הלכות שבת· רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק
פרק א · הלכה יב
כל המתכוין לעשות מלאכה ונעשית ביותר כו' חייב וכו' אבל אם נתכוין להוציא לפניו ובא לו לאחריו פטור וכו'.
בגמרא דף צ"ב מ"ש לפניו ובא לו לאחריו דפטור דלא איתעביד מחשבתו וכו' אמר ר"א תברא. אמר רבא ומאי קושיא דילמא כו' דנתכוין לשמירה מעולה כו' שמירה פחותה כו' דיוקא דמתניתין קשיא המתכוין להוציא כו' אמר ר"א תברא אמר רב אשי מאי קושיא דילמא לא מיבעיא קאמר לא מיבעיא לאחריו ובא לו לאחריו דאיתעבידא מחשבתו כו' וכן פסק רבינו כרב אשי - וכן מסיק שם אלא לאחריו בא לו לאחריו ד"ה חייב כי פליגי כו' וכן חשיב רבינו לקמן פרק י"ב הלכה י"ג לדאחר ידו ופי' למטה פטור. הא לאחריו חייב ע"ש ובדברי הלח"מ כאן יש ט"ס עיין ותבין. והנה להבין דברי ר' אלעזר עיין בירושלמי פירושא דמילתא דתליא אם פלוגתא דר"א ורבי יהושע היא בשם אחד או בשני שמות דלר' יהודא דסובר תמן דנתכוין ללקוט תאנים וליקט ענבים דהוי שם אחד בזה פוטר ר' יושע וא"כ הכא ג"כ פטור ולר"ש ורש"ז דסברי דבנתכוין ללקוט תאנים וליקט ענבים גם ר' יושע מחייב רק בנתכוין למלאכה זו כמו קצירה ועשה מלאכה אחרת בזה פטור לר"י. וא"כ הכא במשנתינו הוי כמו נתכוין ללקוט תאנים וליקט ענבים. ועיין בפני משה שהגיה ופירש היטב. ופירוש זה של המשנה בכריתות הוא דלא כתלמודא דילן שמה דמסיק דנתכוין ללקוט תאנים וליקט ענבים לכו"ע פטור יעו"ש ופליגי כגון שאבד מלקט מליבו והדברים ארוכים, אין כאן מקומם - ולמאי דמסיק הגמרא דעל דיוקא דלאחריו ובא לו לאחריו פליגי תנאי (ומה דנתכוין להוציא לאחריו ובא לפניו הוי כנתכוין לחתוך התלוש וחתך את המחובר דפליגי בזה אביי ורבא בפרק כלל גדול דלרבא דאמר פטור צריך לפרש כרב אשי דלא מיבעיא אמר ודו"ק) נראה דהיינו תנאי כדאמר בירושלמי ריש שבת ואפשר שלא יעשה בינו ובין הכותל כרמלית, פירוש, דאם הוא יוצא מן הבית ומשאו לאחוריו קודם שרחוק ד' טפחים מכותל הבית הוי הך חלל שבינו לבין הכותל ככרמלית וא"כ אחר שמתרחק מן הבית ד' טפחים הוי מוציא מרשות היחיד לרה"ר דרך כרמלית, דתליא אם מהלך כעומד דמי ופטור או לאו כעומד דמי וחייב יעו"ש היטב בירושלמי דריו"ח מוכיח מכאן דהמוציא מרשות היחיד לרה"ר דרך כרמלית חייב ודו"ק כי ז"ב בס"ד, וזה כוונת הירושלמי פרק המצניע הלכה ב' אין לך מיטלטל בר"ה ונעשה כרמלית אלא אדם בלבד פירוש דגבי אדם אמרינן דהאויר שבינו לכותל נעשה כרמלית אם אין בו ארבעה טפחים אבל כל מילי לא מבטל תורת רשות הרבים אף אם אין בין דופן הכלי לכותל הבית ארבעה טפחים. מש"ה קאמר לעיל הירושלמי אר"ז ברחוק מן הכותל ד' אבל אם אינו רחוק מן הכותל ד' פירוש שאין בין העני לכותל ד' טפחים הוי כרמלית מקום שבין העני ולכותל והוי כמושיט לכרמלית - וכפי הנראה דבבלי לא מזכיר כלל הך מילתא מסתמא פליג וסובר דאף אדם לא מבטל תורת רשות הרבים מהפסק האויר שבינו ולכותל. וטעמא דהוא ארעי לכן לא נזכר כלל בתלמודין אבל לר' אלעזר דמוקי כתנאי מסתברא דכוונתו כשיטת הירושלמי ודו"ק.