אור שמח על משנה תורה, הלכות שביתת יום טוב· רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק
פרק ז · הלכה טז
עיין במשנה למלך שכתב וז"ל אך התוספות הקשו על רש"י קושיות חזקות אם במה שפירש דמוסגר אסור בתשמיש ומוחלט מותר דזו מנ"ל וכו' אין סברא לחלק כו' ואחר התמיה נראה ראיה לשיטת רש"י ז"ל מהך דאמרינן סוף פרק שלוח הקן אלא טעמא דכתב רחמנא תשלח כו' ותו לר' יהודה דאמר שלח מעיקרא משמע וכו' אמר מר בר"א כגון שנטלה ע"מ לשלח דלאו הוא דליכא הא עשה איכא. וליתי עשה ולידחי עשה מאי אולמי' דהאי עשה מה"ע. סד"א הואיל ואמר מר גדול השלום כו' והאי מצורע כיון דלא מטהר אסור בתה"מ דכתיב וישב מחוץ לאהלו כו' והוא תמוה לר' יהודה תקשי דר"י סבר בימי חלוטו מותר במוע"ק ואם לא נעשה לו תגלחת בצפרים הלא הוא מותר בתשמיש וא"כ ליכא גדול השלום ולמאי מיבעי לן קרא וכבר תמהו בזה ולפי שהשמיענו רש"י ז"ל דבימי הסגרו אסור לכו"ע בתה"מ א"ש דבירושלמי מגילה פ"ק אמר ר' יוחנן פרחה בכולו מתוך הסגר טעון צפרים א"כ מיבעי לן קרא לפרחה בכלו מתוך הסגר שהוא טעון צפרים והו"א דעשה דידי' דחי לעשה דשילוח הקן דאיכא משום גדול השלום שיהא מותר בתה"מ שהוא אסור בו בימי הסגרו ודו"ק.