אור ברסלב

אור שמח על משנה תורה, הלכות שביתת יום טוב· רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק

פרק א · הלכה ד

פרק א

כל מלאכה שחייבין עליה בשבת כו' חוץ מן ההוצאה כו' וההבערה שמתוך שהותרה וכו' וכן מותר להבעיר אע"פ שאינו לצורך אכילה.
עיין בהשגות ובמגיד שהביא לשון הירושלמי דפרק משילין הלכה ב' א"ר אבונה תני תמן ב"ש אוסרין וב"ה מתירין ופירש דעל פלוגתא דהוצאה כיון וכי היכי דאמרי מתוך בהוצאה כן אמרו גם בהבערה - אולם המעיין בירושלמי יראה כי לא כיון מטעם מתוך רק מקרא דלא תבערו אש ביום השבת דביו"ט אתה מבעיר וע"כ שלא לצורך אכילה דאי לצורך למה לי קרא, ואם נאמר דעל הוצאה כיון ע"כ לומר דכמו כן בהוצאה נמי פליגי בקרא דלא תוציאו מבתיכם ביום השבת הא ביו"ט מותר וכמו שפירש רבה בבבלי פלוגתייהו דב"ש וב"ה וזה לא נזכר בירושלמי. והפשוט דכוונתו רק על מה דתניא ומייתי לה בבלי בדף כ"א בש"א לא יעשה אדם מדורה ויתחמם כנגדה וב"ה מתירין ומפרש משום דב"ה שרו נר של אבטלה ולמאי דא"ר יוחנן לא תאסור ולא תשרי היינו דטעם ב"ה משום היתר דמתוך ודוקא היכא דאיכא צורך קצת או הנאת הגוף השוה לכל נפש וכמו דמטעם זה שרי בריש כתובות לבעול בתולה ביו"ט אע"ג דחבורי מחבר דהוי בכלל לכל נפש יעו"ש ובפרט לפי מה דבעי ירושלמי לומר בפתרא חדא דהוא שיהא קומקום של חמין כנגד המדורה ע"ש בחידושי הרשב"א גירסא ישרה.
והנה לשיטת הני רבוותא דסברי דבכבוי ג"כ הותר לצורך אכילה והיינו בבישרא אגומרי וגרסי בפרק ר"א דמילה דקא פריך מבישרא אגומרי ומשני משום דהכא אי אפשר ודלא כהרב אלפסי ורבינו ז"ל שקאי בשיטתו לקמן פרק ד' הלכה ו' עיי"ש דגרסי התם ליכא כבוי א"כ קשה יהא גם בכבוי גדר מתוך, מתוך שהותרה כבוי לצורך כן יותר גם שלא לצורך ואיך אמר דכבוי אסור אף כדי שלא יתעשן הבית וכי"ב הא נימא מתוך וכבר פירש הרב המאירי בחדושיו למסכת יו"ט דתמן הכבוי אינו מכשיר את האוכל שהגומרי נכבה מחמת האוכל המונח עליו, אבל אין הכבוי תקון בגופו של אוכל כמו ההבערה אלא דמפני שא"א שיצלה על הגחלים בלא כבוי הגחלים שרי להכי לא שייך מתוך שהותרה לצורך אכילה ודו"ק.
ולפ"ז צל"ע להבין דברי הירושלמי פ"ק הלכה י' דאמר ר' יוחנן המבשל ביו"ט אינו לוקה שהותר מכלל בישול ביו"ט התיב רבי בא בר ממל על הדא דר"י מעתה החורש ביו"ט אינו לוקה שהותר מכלל חרישה ביו"ט. ומאן מתרגם לן הא מילתא נהי דירושלמי לטעמיה אזיל דלא סבר כהבבלי דמיירי בעפר תיחוח כו' אלא משום דעשה דוחה ל"ת או משום שהתחיל במצוה אומרים לו מרוק אבל מ"מ הא לא הותר משום צורך אכילה דאף אם לא יכסה ג"כ מותר לשחוט ולאכול מן התורה ואיך שייך ע"ז לומר מתוך שהותרה לצורך אוכל נפש. אם לא דנאמר דהא ר' יוחנן לא אמר מתוך שהותר לאכילה אלא שהותר מכלל בישול ואין כונתו להאי מתוך דאמר בתלמודא דידן. וזה דוחק גדול דאטו משום שהותר במקום אחד משום מצוה יהא מותר לכל מילי. ודוקא אם מותר משום אוכל נפש שייך לומר מתוך - והתבוננתי וראיתי כי הטורי אבן במלואים לחגיגה פירש כן סוגי' דפסחים דפריך הואיל וחזי לכסוי דם צפור משום מתוך אם מקלע לי' צפור להבא לכסותו אעפ"י שעכשיו קודם שחיטה הוי מ"מ מותר לכסותו משום מתוך דאשתרייא אם הוי צפור שחוט ומשום כסוי אתי עשה ודחי ל"ת יעו"ש דברי נועם, א"כ נתוסף לנו שגם סוגית הבבלי אמרה בכה"ג מתוך, והדברים תמוהים מאד.
אולם בעיקר הקושיא דכבוי לא קשה לי דהא אינו מכוין לכבוי אלא דהוי בגדר פסיק רישא וכיון דלא הותר כבוי בכונה ל"ש מתוך שמסיבת שהותר כבוי בלא כונה יהא מותר כל כבוי אף שלא לצורך אוכל נפש, ומכ"ש לפי שיטת שלטי הגבורים פרק האורג דכל מעשה שאפשר להיעשות זולת הפסיק רישא אז אפילו כי עביד אותו מעשה בפסיק רישא שרי כי לא מתכוין לעשות בפסיק רישא. ובזה מיושב מה שסתם רבינו בפ"א מקרבן פסח דמפשיטין את כולו בי"ד שחל בשבת ולא הזכיר מאי דאמרו פרק כל כתבי דשקיל לי' בברזי דהפירוש הוא דאינו מכוין אלא ליטול הפסח ולא קא מכוין לעור רק דפריך דהוי פסיק רישא ע"ז קא משני דאפשר ליטול הפסח בלא מלאכת ההפשטה ע"י ברזי לכן תו שרי בכה"ג וכשיטת שה"ג וכמדומה לי שכבר ראיתי למרכבת המשנה ריש הלכות שבת שפירש כן ולפי"ז א"ש דבישרא אגומרי ודאי יכול לצלות הבשר מחום הגחלים בלא שינוח ממש על גוף הגחלים ויכבה אותן, אלא שזה טירחא ומניח להו אגומרי אעפ"י שמכבה אותן, א"כ אין זה מלאכה כלל דהא אינו מכוין לכבות הגחלים רק דהוי פסיק רישא וכיון דמצי לעשות מה שמכוין היינו לצלות הבשר בלא פסיק רישא תו שרי נמי ע"י פסיק רישא ודו"ק. ולפ"ז יש לפרש גירסת הרי"ף בהא דאמר גבי אין ממתקין את החרדל בגחלת בפרק ר"א דמילה דפריך מ"ש מבישרא אגומרי התם ליכא כבוי הכא איכא כבוי היינו הפירוש. גבי ממתקין החרדל בגחלת דאיכא כבוי אעפ"י דאינו מכוין לכבות מ"מ כיון דליכא אופן למתק החרדל בלי כבוי של הגחלת הוי פסיק רישא ואסור ודו"ק.

תוכן העניינים

אור שמח על משנה תורה, הלכות שביתת יום טוב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה