אור שמח על משנה תורה, הלכות שבועות· רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק
פרק ד · הלכה ט
או שלא אוכל אותה כיון שאכל [ממנה] כזית חייב.
נ"ב עיין בהלכות ספר תורה שבארתי שגירסת רבינו בפרק כסוי הדם היתה ומ"ש מהחזקת עני כו' והחזקת בו אפילו מאה פעמים ומשני שאני הכא דאמר קרא וכסהו, דאילו הוי כתוב והחזקתו היה משמע רק פעם אחד אבל והחזקת בו משמע אף מאה פעמים, כן גם הכא אם אומר שלא אוכל אותה משמע דהרבה פעמים גדר שלא לאוכלה וזה בחלקים ממנה שעל כל חלק שיהי' שיעור אכילה יתחייב ויתחייב כמה פעמים, אבל שלא אוכלנה משמע דרק פעם אחד גדר בעדו וזהו שלא יאכל את כולה שאינו עובר רק בפעם אחד, ולכן אם אכל כולה ונשתייר פחות מזית כיון שאינו יכול להתחייב עוד פעם שני חייב על שבועתו דהוי כמו דאכל את כולה ויעוין בתוס' ומה שכתבנו מרווח טובא: