אור שמח על משנה תורה, הלכות שאר אבות הטומאות· רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק
פרק יד · הלכה ג
ולא אמרו ספק טומאה צפה טהור אלא לשרץ בלבד וכל הנתלים והנגררים הרי הן כמונחין.
הנה מפורש בדעת רבינו דבמת ושארי דברים אין ספק טומאה צפה טהור אפילו בספק מגע שלהם, וכן בספק הנזרקין דוקא בשרצים כמבואר לקמן פרק ט"ו ה"ד ספק שרצים זה ספק הנזרקין ודייק שרצים לא מילא אוחרי, ודלא כרבוותא בתוספות שפירשו בשילהי נזיר דלענין מגע אפילו במת צף ע"פ המים ג"כ טהור ספק מגעו ורק לענין טומאת אוהל טמא ספיקא יעו"ש. וכן משמע במשנתינו דמצא מת צף ע"פ המערה טמא ופירש רבינו בהלכות נזירות פ"ו חזקתו שנגע בזה שהוא צף הרי דספק מגע טמא ברה"י ודלא כפירוש תוס' דהוא ספק אוהל ולכן גריס בגמרא שרץ בכלי וכלי צף עפ"י המים וכן גריס שרץ מונח ע"ג מת מהו דלענין טומאת מת אין נפק"מ בין צף או לא. וכן לשון הירושלמי שם אין ספק טומאה צפה טהור אלא שרץ אבל במת כעומד הוא, ובגמרא אמרו שמת ספק צפה טמא וכל דברים שמטמא מלמעלה כלמטה לאתויי זב וזבה ויעוין בתוספתא טהרות פרק ה':
ובזה עמדתי על לשון ירושלמי דפסחים פרק כיצד צולין תני אין לך עושה קבר תהום אלא המת בלבד [פירוש שאינו טהור טומאת תהום רק במת בלבד] הא נבילה לא קו"ח ומה אם המת שאינו עושה משכב ומושב עושה קבר תהום נבילה שהוא עושה משכב ומושב אינו דין שתעשה קבר התהום, והוא תמוה. וברור דצ"ל מו"מ בר"ת והוא ר"ת מעלה ומלמטה, ור"ל שמת מטמא מלמעלה ומלמטה בין שהאדם האהיל על המת בין שהמת האהיל על האדם, נמצא דספק טומאה צפה טמא אצלו ובכ"ז טהור טומאת התהום לנזיר ועושה פסח, כל שכן נבילה שאינה עושה מעלה ומטה וספק צפה טהור אצלו ודאי שטומאת התהום טהור לפסח ונזיר. לאיזה דבר נאמר אין לך עודה קבר תהום אלא המת בלבד להוציא משכב ומושב, פירוש שמשכב ומושב של זב טמא הטהור שישב עליו אפילו למעלה ע"ג אבן כמוש"כ רבינו לעיל הלכות ממו"מ פ"ז והוא כזב וזבה בעצמן שבהו כיון שמטמאין מלמעלן אין טומאה צפה ספיקו טהור לכן גם טומאת התהום ליכא בהו וטמאין לפסח. ויעוין ריש פרק דם חטאת קרי לנדה ולמשכב ומושב שאין עושין מלמעלה כו' משום שאינן מטמאין באוהל כמת אבל לגבי שרץ ונבילה הוי זב ומשכב ומושב מטמאין מלמעלה ע"י אבן מסמא ולכן לא נטהרה בהן ספק צפה וזה ברור בס"ד:
ומש"כ רבינו בהלכה ה' מהתוספתא שעריבה טמא מת טהרו ספק טהרה צפה, היינו שכלי טמא מת אינו מטמא באוהל כמוש"כ רבינו פ"ו מהלכות טומאת מת ואינו עושה למעלה כלמטה ואפילו במשא אינו מטמא לכן הוי כשרץ דספק מגעו טהור בצפה, ולשיטת רבותינו בתוס' דכלי שנטמא במת מטמא באוהל מוכח כשיטתם דאף במת טהור ספק צפה במגעו ודוק: