אור ברסלב

אור שמח על משנה תורה, הלכות שאר אבות הטומאות· רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק

פרק טו · הלכה ז

הלכה א

אבל אם נמצא מת בפיה הרי אלו טמאות ראוהו חי בפיה אעפ"י שמצאוהו מת בפיה ה"א טהורות.
טעמא דכיון דחזקת חיים דמעיקרא לא נתחזק בפיה אז מוקמינן אחזקת מציאתן אבל אם אתחזיק בפי החולדה שראינוה חייה אז אוקי אחזקת חיים והוי חזקה כנגד חזקת מציאה והוי ספק השקול ותו ספק הנזרקין וספיקו טהור, וכן פירש התוספתא לקמן פרק י"ח הי"ד ואם ראהו חי בערב ובשחר מצאו מת ה"ז ספק בר"ה וטהור ג"כ מהך טעמא, דכיון דבמקום הזה איתחזק חזקת חיים ומוקמינן חזקה נגד חזקה והויא ספיקא ברה"ר וטהור, ויעוין נודע ביהודה מהד"ק חלק אה"ע סימן ל"א שפירש דלא מחזקינן ממקום למקום גם לחזקת חיים [וצ"ע דבפ"ק דחולין אמר גבי חולדה משום דהוי ספק טומאה בדבר שאין בו דעת לישאל ולא משמע כן בכל המשניות ותוספתא ויעוין בכס"מ הלכה ח' שהעיר בזה]. ובתוספתא שם פ"ד היה השרץ תלוי בין הקורות שף בו ונפל על בגדיו כו' ואם מצאו מת לפניו טמא ואם ראהו חי בין הקורות אעפ"י שמצאו מת טהור ג"כ משום ספק הנזרקין. ושם, קבר הנמצא מטמא למפרע בא אחר ואמר ברי לי שלא היה קודם לכ' שנה אינו טמא אלא משעת מציאה, ג"כ כיון דאותו מקום איתחזק בחזקת טהרה תו הוי ספק רה"ר וטהור דמוקמינן חזקה דמעיקרא נגד חזקה דהשתא והוי ספק ברה"ר וטהור ודוק. והא דשרץ שנמצא במבוי אף אם אמר אחד בדקתי המבוי ולא היה בו שרץ מטמא עד שעת הכבוד, טעמא משום דאיכא שרצים דאתו מגופיה ודאתו מעלמא כדאמר ריש נדה. ועיין מקור חיים סימן תס"ז דמחלק בין מידי דאתו מעלמא למידי דאתו מגופיה ואכמ"ל, ובפ"ו שם ישן ע"ג אבן ברה"ר ומודים חכמים לר"מ שאם ראוה נקיה כו' שזה ספק בר"ה. וראיתי מש"כ בהשגות לעיל פ"ח מטומאת מת על התוספתא זו והאמת כמו שנתבאר דחזקה דמעיקרא צריך להתחזק במקום זה ודוקא במידי דלא אתי מגופיה משא"כ בשרצים וכתמים דאתי מגופיה אוקי אשעת מציאתן מספיקא ודוק בכ"ז:

תוכן העניינים

אור שמח על משנה תורה, הלכות שאר אבות הטומאות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה