אור שמח על משנה תורה, הלכות שאר אבות הטומאות· רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק
פרק ה · הלכה א
וכמה שיעורה לנוגע בכעדשה ולרואה בכל שהוא כו'.
עיין בהשגות ובכסף משנה ובסוגיא שם למימרא דנוגע הוי כו'. עיין תוספות באורך, ולענ"ד נראה דתליא בפלוגתא דתנאי בפרק הערל (דף ע"ד) בקרא דאיש איש מזרע אהרן והוא צרוע או זב דלהך תנא דאמר דבבעל ג' ראיות הכתוב מדבר איכא למימר דהוי רואה והא דלא נקיט ליה אצל צרוע וזב משום דהנך מחוסרי כפרה הוי ועד אשר יטהר היינו עד דמייתי כפרתו, אבל למ"ד דבמצורע מוסגר וזב בעל ב' ראיות כו' ועד אשר יטהר היינו דבעי הערב שמש א"כ מדנקיט לאיש אשר תצא ממנו ש"ז אצל כל הני דמשום מגע ולא כתביה אצל צרוע וזב מוכח דרק נוגע הוי ולא רואה, וזה נכון. ולפ"ז יש לאמר דהנך תנאי דפליגי (בדף מ"ג) אם מרבינן מגע ש"ז מאו איש אשר תצא ממנו ש"ז או מאו איש אשר יגע בכל שרץ בהא פליגי דלמ"ד דבעל קרי הוי נוגע מסתברא למילף מגע ש"ז מרואה ש"ז ולמ"ד רואה הוי מסתברא למילף ממגע שרץ, ולפ"ז ברייתא דתו"כ דילן דסברה כמ"ד דבמצורע מוסגר וזב בעל ב' ראיות ועד אשר יטהר היינו ביאת שמש א"כ מוכח דבעל קרי נוגע הוי ולכן יליף מגע ש"ז מאו איש אשר תצא ממנו ש"ז וכר"ה בריה דר"נ ועיין תוס' שם ד"ה מנין לרבות ודוק. וליכא למימר דכתב רחמנא גבי מגע שרץ כדי לאפנויי בגד ועור גבי שרץ ומת לאתויי בגז"ש חדא מהדדי לענין טוי ואריג ודבר הבא מזנב הסוס כמפורש שבת (דף ס"ד), דאדרבא אם לא כתב רחמנא או איש אשר תצא ממנו ש"ז והוי כתיב והנוגע בכל טמא נפש או איש אשר יגע בכל שרץ הוי מקשינא שרץ למת ופשוט:
והנה עפ"י פסק רבינו כאן מתבררא לן הך שמועה בפרק דם הנדה דמפיק מקרא דזובו טמא שמטמא הזוב ולא ילפינן מדין אם לאחרים גורם טומאה לעצמו לא כש"כ דשעיר המשתלח יוכיח שהוא טהור ופריך ואימא במגע אבל במשא לא. וקשה טובא לילף אם לאחרים גורם טומאה משא לעצמו לא כש"כ שיהא הזוב מטמא במשא וליכא למימר דשעיר משתלח יוכיח דהא הוא טהור אף מטומאת מגע לגמרי יעו"ש בתוספות שהעירו בזה, ולפ"ז א"ש דהגמרא אמר שיהא מטמא במגע ולא במשא כמו שכבת זרע, והמכוון שיהא טומאת מגע בכעדשה דשאר דברים המטמאים במגע בעי שיעור, רק הנך דמטמאים במשא מדין ראיה מטמאים בכ"ש, וא"כ על כל שהוא זוב שהוא גורם טומאה לאחרים טומאת משא ליכא ביה טומאה כלל והוי כמו שעיר המשתלח דלאחרים גורם טומאה והוא טהור כן הכא מה שגורם היינו לעשותו רואה הוא ראיה כל שהוא טהור מדין טומאת מגע ג"כ רק בכעדשה גלי קרא דזובו טמא שיהא כש"ז, ומשני דעל מגע לא צריך קרא דלא גרע מש"ז, יעו"ש בשמועה כי הוא נכון בס"ד. ובפרט בהך דרב יהודה מדיסקרתא דלבתר דידע דלא גרע מש"ז אמר שעיר המשתלח יוכיח מוכחא דש"ז מטמאה לנוגע בכעדשה וא"כ זוב כל שהוא גורם טומאה וטהור לעצמו לגמרי אף מטומאת מגע ודוק היטב: