אור שמח על משנה תורה, הלכות רוצח ושמירת נפש· רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק
פרק ו · הלכה י
וכן אם נכנס לקרן זוית והמיתו שם בשגגה כו' קרובין למזיד:
הכוונה, לפי שהנכנס ונהרג ממנו לא הוי ליה לאזדהורי, והממית לא היה לו ליכנס בכלי זיין בקרן זוית, כיון דיכול להכנס שם בקרן זוית איש אשר לא ידע לאזדהורי, תו לא הוי ליה ליכנס בכלי זיין ולכן הוי קרוב למזיד, אבל בהמניח הרי בעל הכד לא הניח כדו ברשות ואי משום דאידך בעי לאזדהורי ביה שלא לשבר את הכד אמרינן דבקרן זוית אין לו לחשוב שבעל הכד הניח את כדו שלא ברשות לכן פטור השובר, והוי כמו דאמרו למסקנא שאין דרכן של בני אדם להסתכל בדרכים, אטו אם ימית בכלי ברזל את חבירו דרך הילוכו בדרך יהיה נחשב לאנוס, נמצא דאדרבא מה דאמרו שם בהמניח דהמשבר פטור דאידך לא הוי עביד ברשות ואיהו היה מהלך כדרכו מטעם זה כאן חייב דאידך לא הוי ליה לאזדהורי ביה ואידך כי נכנס בכלי זיין לא היה לו רשות ועיין כ"מ ודוק: