אור ברסלב

אור שמח על משנה תורה, הלכות קרבן פסח· רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק

פרק י · הלכה ז

הלכה ו

שבר עצם האליה אינו לוקה שהרי אינה ראויה לאכילה.
עיין כס"מ שפסק כרב אשי דבתרא הוא, פירוש דבאמת פסק רבינו ככולהו אמוראי דלא יפסוק נגד סברתם וכמו אביי דאמר היתה לו שעה"כ ונפסל טפי לאו בר אכילה מבעוד יום וכן רב פפא דאמר דמבעוד יום עדיף טפי להתחייב עליו מאבר שיצא מקצתו, וכמו ר"ש דאמר דבכה"ג דבאבר שיצא מקצתו עדיף טפי לפטור עליו משבירת עצם בנא וכרב נב"י דאמר דבכה"ג בנא בר אכילה טפי מאליה בכולהו פסק כסברתם, רק בזה פסק דלא כוותייהו דפסק דלא כאביי דבהיתה לו שעה"כ סברי כולהו דפטור וכן דלא כרב ששת דביצא מקצתו דכו"ע סברי דפטור, רק דגם בזה פליגי רבי וחכמים והלכה כחכמים וגם בזה יש משום שבירת העצם, ובכולהו פסק דיש בהו משום שבירת העצם, אבל אם יפסוק דבאליה יש בה משום שבירת העצם ובאבר שאין עליו כזית בשר אין בו משום ש"ע יהיה היפוך סברת רב אשי דסובר דבאליה טפי סברא לפטורה. ואם נימא דלמה פסק באבר שאין עליו כזית בשר דפטור, ז"א דמדר' יוחנן ור"ל פטרי ופריך ממשנה דאבר שיצא מקצתו קולף יעו"ש, ורק ביש עליו כזית במקום אחר מחייב ר"י על כרחין דגם לרבנן פטור באין עליו כזית בשר ופשוט ודוק:

תוכן העניינים

אור שמח על משנה תורה, הלכות קרבן פסח

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה