אור ברסלב

אור שמח על משנה תורה, הלכות קרבן פסח· רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק

פרק ו · הלכה ג

הלכה ב

ואם ראה זוב אחר שנזרק הדם פטור מלעשות פסח שני.
תמיה כיון דמטמאין למפרע איך פוסק דציץ מרצה על טומאת התהום דזיבה אם כי הוא מפרש הך דלא אמרו אלא למת למעוטי הרוג וכיו"ב פירשו בנזיר (דף ס"ה) גבי תפוסת קבורות מכל מקום כיון דנאמר ונשנה בבלי וירושלמי דאין ציץ מרצה על טוה"ת דזבין אמאי פסק דלא כוותיה. ויתכן לומר דלדידן דקיי"ל דשוחטין וזורקין על טמא שרץ מן התורה וכן זב משלח קרבנות דעלמא רק בפסח משום דאינו ראוי לאכילה בערב וכיון דכאן בשביעי שלו הרי היה ראוי לאכול לערב רק משום שראה זוב וסתר למפרע, אטו תוכל להכחיש שזה רק ענין מקרה שהיה באפשרי שלא יראה ולא יסתור א"כ מיחשב גברא דחזי לאכילה בשעת זריקת דם פסחו, רק למ"ד אין שוחטין וזורקין על טמא שרץ מן התורה למאן דיליף מהאנשים שנשאלו למשה א"כ כי טבל מאי אהני כיון שסתר וטמא למפרע לכן חייב בפסח שני, בכ"ז דחוק דסוגיא בפסחים אזלא למ"ד דשוחטין וזורקין על טמא שרץ ובכ"ז אמר דטומאת התהום דזיבה לא הותרה. ונראה בטעם רבינו דהסוגיא אזלא בלא טבלו הזב והזבה לכן כיון דמטמאין למפרע הוי כאילו זרק עליהם בששי שלהן דאיגלי מלתא למפרע דהם בתוך ימי טומאתם, אבל בטבלו כיון דאף אם ראו אח"ז אינם מטמאין למפרע כ"ח בהיסט כדאמר בפ"ק דמגילה ולקמן סוף פ"ה מטומו"מ לכן פעלה הטבילה שכל כ"ח שהסיטו מרצה טומאת התהום עליהן, וזה יתכן ודוק:

תוכן העניינים

אור שמח על משנה תורה, הלכות קרבן פסח

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה