אור שמח על משנה תורה, הלכות קידוש החודש· רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק
פרק ד · הלכה יד
באו עדים אחר שעיברו והעידו על הירח הרי אלו מקדשין את החדש ביום שלשים ויהי' כו'.
הנה פירש בגמרא כפירוש רבינו חננאל דמפרש דאין עושין יום השלשים לר"ח אדר שני דכיון שמקדשין ב"ד אותו יום לר"ח נמצא מתקדש למפרע מתחלת הלילה לחודש בפ"ע ואשתכח דאתמול כלה חדש אדר ותו עיברו השנה אחר גמר חדש אדר לכן סבר רבא דבטל העיבור ור"נ סבר דבדיעבד מקודש יום השלשים לר"ח ומעוברת השנה אבל לכתחלה לכו"ע אין עושין יום השלשים הזה לר"ח אדר שני. ורבינו לטעמיה דאמר פרק י"ח הלכה י"א דכל זה שאמרו ב"ד מעברין החודש הוא כשלא נראה בזמנו אבל אם נראה בזמנו אז מקדשין החודש עפ"י הראיה ואין מעברין לשום צורך לכן כיון דקיי"ל כרב נחמן דבדיעבד השנה מעוברת ומקודש תו הוי ככל הני דמעברין לצורך ואם יש עדי ראיה בזמנו אין מעברין החודש לכן דייק רבינו בלשונו הזהב ואם באו עדים אחר שעיברו והעידו על הירח דאז אין מעברין החודש לצורך ולכך ב"ד מקדשין יום שלשים לר"ח אדר שני ודו"ק.