אור שמח על משנה תורה, הלכות קידוש החודש· רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק
פרק ד · הלכה ב
על שלשה סימנין מעברין את השנה וכו' ועל סימן זה סומכין ומעברין ואין חוששין לסימן אחר.
הראשונים השיגו ע"ז דת"ק סבר דעל התקופה לבד אין מעברין ולרשב"ג בעי בגמרא אם על התקופה לבדה מעברין ואיך שביק רבינו דברי חכמים נגד הספק אם רשב"ג פליג, ובאמת מפורש כן בפרקי דר' אליעזר פרק ח' וז"ל על ג' סימנים מעברין כו' הגיעו שנים ולא הגיע אחד אין מעברין כו' על העשבים ועל פירות האילן הגיע אחד ולא הגיעו שנים ומעברין את השנה על התקופה עכ"ל והכונה דמעברין כשהגיעו שנים ולא הגיע אחד אבל כשהגיע אחד ולא שנים אין מעברין. אך על התקופה לבדה מעברין כשיטת רבינו ובשביל שכמה הלכות קה"ח איתא שם סמך רבינו עליו.
ולהראשונים היתה הגרסא בדברי רבינו דעל תקופת תשרי אם אינה נופלת בחג ג"כ מעברין וכן האמת דלפי הגירסא שלפנינו חסר הדין אם תקופת תשרי מצרפין אותה לאביב כו' לעבר, ועיין באגרות רמ"ה הנדפס מחדש יעו"ש ומשום זה לא זכר רבינו בפרק ה' מהלכות תרומות הלכה כ"ה בקידום של מוצאי החג, ולא זכר דזה מוצאי חג של תקופה, מפני דלעולם החג הוא בתקופת תשרי דעל תקופת תשרי לבד ג"כ מעברין. אלא דהסופרים הגיהו בדברי רבינו.