אור שמח על משנה תורה, הלכות פרה אדומה· רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק
פרק יד · הלכה י
והאוכלה חייב מיתה מפני שאכל תרומה טמאה.
עיין כסף משנה שכתב חייב מיתה ככל טמא דעלמא והיינו כשהיא טהורה כו' הא ל"ק דההוא מעלה בעלמא כו'. והא דמן התורה מי חטאת כשרים וטהורים הוי ומטמאים את הדבילה טומאה דאורייתא דמי חטאת מן התורה הוי אב הטומאה, מיירי כגון שהדבילה אין בה כביצה ואינה מתטמאה מן התורה רק כשנפלה למי חטאת ונכנסו בה המים נתפחה כדרך הדבילה ובנתפחו טמאים מדברי סופרים כדאמר פרק כל המנחות (דף נ"ד) ומן התורה אינה מקבלת טומאה. ואף לשיטת רבינו דסובר דמתטמאין אוכלין פחות מכביצה דבר תורה מכל מקום לענין הכשר כו"ע מודו דבעי כשיעור כמו שפירשו בתוס' שבת (דף צ"א) ומיירי בשלא הוכשר ואי משום דמשקין טמאים מטמאין שלא לרצון אבל כשיעור בעי ומה"ת לית בה שיעורא רק מדבריהם הואיל ונתפחה ודוק: