אור ברסלב

אור שמח על משנה תורה, הלכות פסולי המוקדשין· רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק

פרק יד · הלכה ב

פרק יד

יש קרבנות שאם נעשו שלא לשמן כשרין כו' אלא מפני שהוא פסול לעבודה כמו שבארנו.
הוא לעיל פ"א הכ"ח ביאר דאיזה פסול עושה שיריים הוא טמא הואיל דחזי לעבודת צבור לכן עושה שיריים, ומוכח מדבריו דדוקא משום שלא לשמן לא פסל בהו לכן הוי כאילו זרקן לשמן ואז עושה שיריים משום שהוא טמא ולא מצי לחזור ולקבל דם אחר, אבל לעיל בחשב מחשבת מקום או זמן או שלא לשמו בחטאת אם חשב מחשבה הפוסלת הטמא בזריקתו אין הטמא עושה שיריים ומצי לחזור ולקבל דם הנפש, כיון דבכי האי גוונא דחשב מחשבה הפוסלת לא חזי לעבודת צבור אע"ג דמצד מחשבה לחוד אינה פוסלת דאינו בראוי לעבודה מכ"מ הואיל ובכה"ג לא חזי לעבודת צבור תו הוי ככל הפסולים ואינו עושה שיריים ויחזור ויקבל להכשיר הזבח. ודוגמא זו כתבו בתוס' בטמא שנתן שלא במקומו אינו עושה שיריים יעו"ש, וכמו כן בתוספתא פ"ג כל הנפסל במעשה בין שעל הראשון חשב בין שעל האחרון חשב פסול אם יש דם הנפש בכוס אחר יחזור ויקבל כשר, ולעיל מיירי גם בטמאים, ואפילו כן יחזור כשר ויקבל אם נשאר דם הנפש, ודברי הכס"מ לא הבנתי ודברי רבינו מוכרחין במשנה דקאי גם על טמאים וכדמוקי דהוה"ד אם זרקו יעו"ש:

תוכן העניינים

אור שמח על משנה תורה, הלכות פסולי המוקדשין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה