אור שמח על משנה תורה, הלכות פסולי המוקדשין· רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק
פרק יב · הלכה טז
והי' לחמה כו' אבל אם הי' חוץ לעזרה קדש הלחם כו'.
במשנה חוץ לחומה ר"ל אמר חוץ לחומת העזרה קסבר בעינן על בסמוך ותמוה הא כמו לר"י בחוץ לחומת ירושלים לא קדש הלחם משום דהוי במקום דקדשים קלים נפסלים ביוצא א"כ גם לר"ל מנ"ל דסבר על בסמוך הא איהו ס"ל בר"פ כל התדיר דבשר קדשים קלים שיצא לפני זריקת דמים פסול משום דעדיין לא הגיע זמנו לצאת ולכן לא נתקדש הלחם ויעוי' רש"י פ' תמיד נשחט ד"ה בית פאגי וכבר עמד ע"ז בדו"ח ובאמת כי כן מבואר בירושלמי יומא פ"ו ה"ו ואתי' דרשב"ל כטעמי' דאמר בשר קדשים קלים שיצא קודם זריקה ונכנס כו' שעדיין לא הגיע זמנו לצאת, והנראה דהגמרא אזלא אף לראב"ש דסבר זריקה מקדשתן ולא שחיטה ובכ"ז ילפינן (בדף מ"ז) מקרא דאת האיל יעשה כו' על סל המצות דה"מ דבעי שיהא הלחם בשעת שחיטה ופי' בתוס' דבעי בשעת שחיטה שיהא בפנים א"כ גבי תודה דילפינן מעל זבח תודה דבעי שיהא הלחם בשעת שחיטה בפנים במקום הכשר וא"כ כיון דאינו קדוש עד שעת זריקה א"כ עדיין אינו נפסל ביוצא, ובחוץ לירושלים טעמי' דכיון דהוא אינו במקום שתכליתו עומד לכך דהא סופו להאכל בירושלים ולכך בעי שיהא במקום שתכליתו עומד להיות שם ותו מוכרח דלרשב"ל טעמו משום דעל בסמוך דאל"כ הא הוי במקום התכליתי שלו ולא שייך לאמור נקדש לפסול דאינו נפסל עד זריקת הדם ודו"ק. ודע דלר"י אף שיהא ראוי להיות בפנים ג"כ לא בעינן כדמוכח מהא דפריך (בדף פ"א) אם איתי' לר"י דלחם חוץ לחומת עזרה קדוש ליתי לחם כו' והכא אין יכול להכניסו לפנים דדילמא חולין בעזרה מקדיש כמו שהוכיחו בתוס' (דף ס"ב) לענין סמיכה משמועה דב"ב גבי בכורים דהיכי דמביא על הספק מיחשב דאינו ראוי לקריאה וכל שאינו ראוי לבילה בילה מעכבת יעו"ש אלמא דאף ראוי להיות בפנים לא בעי ודוק: