אור שמח על משנה תורה, הלכות פסולי המוקדשין· רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק
פרק יא · הלכה לא
נתערב קומצה בשיריה או שנתערבו שיריה בשירי חברתה לא יקטיר כו'.
הנה לא נתבאר לנו טעמו אי דסבר דרק אין שיריים מבטלין קומץ מגז"ש דהקטרה בקומץ ושיריים, אבל שיריים בשיריים מתבטלין ואין כאן שיריים והוי כחסרו שיריה בין קמיצה להקטרה או כאבדו שיריה דלא יקטיר קומץ עליהן ואם הקטיר הורצה, או דסבר דשיריים אין מבטלין שיריים, אכן לפ"ז אמאי לא יקטיר לכתחילה ועל כרחין דסבר דשיריים מבטלין שיריים וא"כ נהי דאם הקטיר קומץ עליהן הורצה אבל בכ"ז אסורים באכילה כמו בחסרו מקצת שיריים לעיל ה"כ, ובתוספתא מוכח פירוש דמשנתינו או בשירי חברתה דעל הקומץ שנתערב קאי יעו"ש דר"א פליג וסבר דיקרב כמו דסבר בתערובות איברים מחטאות ועולות דיקרבו כולן ורואה אני כאילו הן עצים יעו"ש, ולשיטת רבינו ג"כ אתיא דלא כר' אליעזר דסבר דאבדו שיריה מקטיר קומץ בלא שיריים ודוק:
ובזה מבואר מה דרמי ר' יוחנן לר"ל דסבר דקומץ של מנחת חוטא משכשכו בשירי הלוג מהא דתניא חרב שנתערב בבלול ר"י אומר לא יקרב מאי לאו קומץ דמ"ח דאיערב בקומץ דמנחת נדבה, דתמהו בתוס' דילמא משום דהוי חסר שמנה דקומץ דנדבה והוי פסול וכשר שנתערבו, ולפי מה דמבואר בתוספתא דר"א פליג וסבר גם במנחות יקרב א"כ ר"י דאמר בפרק כל התערובות לא נחלקו ר"א וחכמים על איברי חטאת שנתערבו באיברי עולה שיקריבו וכן בדם חטאת בדם עולה יעו"ש, וא"כ היה לומר כאן דיקרבו כיון דקומץ דמנחת חוטא כשר יעו"ש ודוק. ונראה דזה פירוש סוגיא דירושלמי חלה פ"ג ה"ה מנחה שנתערבה בחולין קומץ ומקטיר השיריים לאכילה, פירוש ביש מקום לקמוץ שלא נתערב ובעי אם נתבטלו השיריים והוי כמו דחסר השיריים ואינו מקטיר קומץ עליהן, או צ"ל שירי מנחה כו' ודוק ואכמ"ל: