אור שמח על משנה תורה, הלכות פסולי המוקדשין· רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק
פרק ג · הלכה ז
אבל קדשים שלנו או שלן הדם כו'.
בגמרא לן הדם שהרי לן באימורים כשר לן באימורים שהרי לן כשר בבשר יוצא שהיוצא כשר בבמה, ולא אמר יוצא בדם כשר שהרי יוצא באימורים כשר ויצא באימורים כשר שהרי כשר בבמה, נראה ברור משום דבבמה אין טעון כלי שרת דהוי כלי חול מקבלו ודם בעזרה נתקדש בקבלת כלי שרת וכדאמר בסוטה דאע"ג דנתקדש בשחיטה טעון כלי שרת לקדשו וא"כ אין שייך כלל במה לדם לכן יצאת דמה שפיר אם עלה תרד כיון דנתקדש בכלי לא שייך למילף אותו מבמה דשם אין קודש מקבלו דכליו חול הוי וכי נתקבל בכלי חול הוי כמו שנשפך על הרצפה ועיין מש"כ בזה התוס' ודוק:
או במחשבת שנוי [השם] כצ"ל: