אור שמח על משנה תורה, הלכות עירובין· רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק
פרק ח · הלכה ב
לפיכך אם עירב או עירבו עליו שני עירובין כו' הר"ז לא יזוז ממקומו.
בירושלמי פרק ד' הלכה א' ריב"פ בעי ארבע אמות שאמרו תחום הן או אינן תחום. אין תימר תחום הן אין נותנין לו ד"א משני מקומות וכו'. ואולי כונתו דאם הוא תחום וכשלא קנה אלפיים יש לו תחום של ארבע אמות א"כ אם שנים עירבו עליו זה לדרום וזה לצפון ומצעו התחום דאז הדין דלא יזוז ממקומו גם ארבע אמות אין נותנין לו דבכל פסיעה יוצא הוא מתחומו שלצד האחד היינו מגבול האלפים [ודוגמא לכיו"ב תמצא ברש"י דף ע"ו ד"ה אויר ב' רשויות כו' יעו"ש היטב] ואם אינן תחום אלא דקולא הוא שהקילו רבנן למיתב ארבע אמות לכל אדם א"כ גם בעירבו עליו לשני רוחות ומצעו התחום נותנין לו ד' אמות דכולי האי שלא לזוז כל עיקר לא אחמירו עליו חכמים ונתנו לו ד' אמות ופשוט. מהא דתני שלא יוציא זה משלו לשל חבירו. וטעמא דכליו כרגלי הבעלים ולכן אסור להוציאן חוץ מארבע אמותיו וכמו במי שיש לו תחום אלפיים דאסור לאחר להוציא כליו מאלפים דבעלים כן הכא מקום הד' אמות הוי כתחומו וכליו כרגלי הבעלים הרי דארבע אמות תחום הן וכשעירבו עליו משני מקומות לא יזוז ממקומו דבפסיעה אחת יוצא מתחומו שלצד האחד ודו"ק.