אור שמח על משנה תורה, הלכות עדות· רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק
פרק כא · הלכה א
דע דבעדים מעידים שראובן לוה משמעון מנה בזמן פלוני ובאו עדים והזימום, ואחר כך באו עדים והזימו להמזימין, אשתכח דעדים המזימין לכת הראשונה משלמין מנה שהפסידו בהזמתן לשמעון, ועוד צריכין לשלם מנה שהיו העדים מחוייבין עפ"י הזמתן לשלם לראובן ונתחייבו לפ"ז שני פעמים מנה לשלם בב"ד, דזה ברור דלא מצי לומר דלא באנו רק לפטור את ראובן לשלם דזה היה די אילו הכחישו להעדים או הזימו אחד מהן וכמו בעדי נפשות המזימין נהרגין ולא מצי לומר דלא באו רק לפטור הרצח ופשוט. ויעוין בתוס' פ"ק דסנהדרין (דף ט) ד"ה עדי האב נהרגין ומשלמין ממון דמקשו שם דלאמרו דלחייב את הבעל מאה כסף אתו יעו"ש, דזה לא קשה לפירוש ר"ת דבהכחשה מחויב הבעל מאה כסף דא"כ היה סגי בהכחשה ולא היו צריכים להזים ויעוין שו"ת נוב"י חלק אהע"ז סימן ע"ב בסתירה היתר ה':
אמנם נראה כיון דקיי"ל בריש מכות ופסקה רבינו פרק י"ח הלכה ח', דעדים שאמרו העדנו והוזמנו בב"ד פלוני אין משלמין על פיהן, הרי דבהזמה לבד עפ"י עדים כל זמן שלא בא הנידון לתבוע אותם הממון שרצו לחייבו לא נגמר חיובן ע"י בית דין, ולא דמי לדיני נפשות שכיון שהוזמו העדים בב"ד אין מחוסר תובע דעל ב"ד רמיא למיתבע מה שרצו להרוג ע"י ב"ד נפש אחת מישראל, אבל ממון אף שמזימין בפניהם וב"ד פוטרין אותו מלשלם, בכ"ז איהו בעי למיתבע לשלם משום כאשר זמם וכל זמן שלא תבע אותם ולא נגמר דינן לתת לו מדין כאשר זמם עדיין לאו בני חיובא נינהו ואי מודו מיפטרי, וברור מאוד. וכיון שנתבאר דאילו הודו בב"ד טרם שתבע אותן לשלם דמי ההזמה ולא חייבוהו עדיין הוי מיפטרי מדין מודה בקנס, ולפי זה אם יזומו העדים שהזימו להמזימין לא יתחייבו לשלם עבור המעות שרצו לחייב את העדים הראשונים דמים מדין כאשר זמם דיאמרו הלא עדיין לא תבע אתכם ראובן לשלם ולא נגמר דינכם בב"ד לשלם ובידם היה לילך לב"ד אחר ולומר העדנו בב"ד פלוני והוזמנו שם ואז הוי מיפטרי מלשלם דמים מתורת כאשר זמם, אבל אם תבע אותם ראובן וב"ד גמרו הדין לשלם לראובן ותו אילו הודו ואמרו הוזמנו ונתחייבו לשלם בב"ד פלוני מחייבי לשלם, אז חייבין המזימין לשלם להעדים שנתחייבו בב"ד לשלם, ודא ברור:
ולפ"ז מתורץ מה שהקשו אבות העולם בתוספות ורז"ה במאור בשמועה דמיפך והזמה דאביי דמוקי לרישא בשלשה כתות ואתו עדים ואמרו שסימא עינו והפילו שינו ואתו עדים ואפכינהו שהפיל שינו וסימא עינו ואזמינהו לקמאי ובתר כן אתי עדים ואזמינהו למציעאי לכן משלמין דמי עין לבד, ולפ"ז הא צריך שיתחייבו ג"כ בתשלומי עין לקמאי שבקשו לחייב אותן בהזמתן. ולפי מה שבארנו א"ש דכל זמן שלא נתחייבו לשלם ע"פ תביעת הרב להם דמי עין שרצו לחייבו, הא מצו מודו בבית דין אחר והוי מיפטרי כדין מודה בקנס ואח"כ באו עדים, וא"כ אינם חייבין המזימין לשלם להם כיון שלא נתחייבו עדיין והיה בידם להודות בב"ד אחר ולמיפטר, ולכו"ע כיון דכל זמן דדין קנס יש על חיובם ואי מודו לא מתחייבי עפ"י הודאתן הוי העדים המזימין אותן אם יוזמו אחר כך כהוזמו קודם גמר דין לענין חיוב שרצו לחייב את העדים מדין הזמה ודוק: