אור שמח על משנה תורה, הלכות עדות· רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק
פרק יג · הלכה יד
אשתו ארוסה כו' הרי היא כנשואה לענין עדות:
פירוש אפילו לחייבה לאפוקי מינה דכמו קרוב שפסול לחוב כמו לזכות, ומזה נפלאו ממני דברי הר"מ אלשיך סימן ק"ד שהאריך הרבה וז"ל מה שמעידין אפרים ויצחק שהוא אמר לה הרי את מקודשת לי וכו' אלא שרצתה כו' שהרי המקדש כו' ולמה לא יצטרף המקדש עם ר' אברהם להכחיש כו' ולהוי תרי בהדי תרי ונוקים איתתא אחזקה כו' אבל השתא לאו לאסהודי עליה אתי רק לאסהודי עלה אם הוי אשת איש כו' ויכול המקדש להצטרף עם אחר לומר שלא אמר הרי את כו' והאריך הרבה יעו"ש. ויפלא כיון דהעדים מעידין שהיא ארוסה והוא פסול להעיד לה דכבעלה הוי איך יתכן דיצטרף להכחישן, דאף דלדבריו אינה ארוסה מכל מקום שני עדים אומרים עליו שהוא קרוב ופסול להעיד, וגדולה מזו אמרו לדבריך עו"ג אתה כו' וכש"כ שלדברי העדים הוי ארוסה ופסול להעיד ואיך יעיד עליה שלא נתקדשה. ומלבד זה תמוהים דבריו דכיון דהעדים העידו שקידש האשה ומעידין עליו ואיך יכחיש אותם הלא מעידין על עצמו, וזה מצאתי להדברי אמת שהרגיש עליו בסוף קונטרס ז', רק שהוא כתב שהוא בעל דבר במה שמעידין עליו שנאסר בקרובותיה, ומשום זה הלא באופן שכבר היתה אשתו וגירשה ותו חזר וקדשה בזה יצטרף להכחיש העדים. אמנם היה לו לומר כיון דזכות הוא לו שיש לו ארוסה וברצונו תלוי אם לגרש או לא ומעידים שיש לו קנין בה הוי כבעל דבר ואינו נחשב ממקיימי דבר רק מעושי הדבר, ולא דמי לנרצח שהובא בסימן ל"ג דתמן כיון דאמדוהו למות לא נפק"מ לנרצח כלל, אבל כאן הלא מעידין על גופו ולהפסיד עצמו ג"כ אינו נאמן וז"ב, אמנם התמיה הראשונה שהיא ארוסה ומעידין עליו שהוא קרוב ופסול גם לחייבה, נפלאה מאוד ודוק: