אור ברסלב

אור שמח על משנה תורה, הלכות עדות· רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק

פרק ד · הלכה ז

הלכה ג

אבל אם העידה האחת שראתה שתי שערות בצד ימין והעידה השניה שראתה ב"ש בצד שמאל מצטרפין:
ראה בכס"מ הגירסא הנכונה, ומה שהקשה דהא הוי עדות מיוחדת ופסולים לדנ"פ, ודין זה דש"ש שייך אף בדיני נפשות כמו לענין עונשין כו', לק"מ, דאטו הם מסהדי דמקטלא, רק עדותן דהן גדולים ובני עונשין וכי עושים אח"כ דבר המחויב מיתה מחויבין ממילא דכבר נתחזקו לגדולים, וגדולה מזו כתב רבינו, דעד אחד שהעיד זה חלב דנאמן באיסורים אם אכלו אח"כ לוקה, וראיה מפורשת דעדות מיוחדת מועיל להחזיקו בגדולים אף לדנ"פ מהא דתניא בקדושין דאב נאמן לומר בני זה בן י"ג כו' בתי זו בת י"ב לנדרים אבל לא למכות ועונשין, ואם לא היה מועיל גם עדות מיוחדת פשיטא דאב אינו נאמן דלא עדיף מעדות מיוחדת, וע"כ דע"י עדות מיוחדת נחשב כגדול גמור, ואף להחזיקו למפרע היינו לחייבו מיתה על מעשה שעשה מקודם עדותן [למ"ד התראת ספק שמה התראה] כיון דאין עדותן על גוף החיוב רק להחזיקו בגדול, וברור. ועיין ב"י הלכות אישות סימן ל' כיון דשייכי בדיני נפשות לא מהני עדות מיוחדת, ולפי מש"כ לא שייך זה דקו"ח מהך דשתי שערות שעושים אותו כגדול לכ"ד, ורבו שם החולקים עי"ש. ועיין מש"כ בהלכות אישות פרק ט' בזה בס"ד:

תוכן העניינים

אור שמח על משנה תורה, הלכות עדות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה