אור שמח על משנה תורה, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים· רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק
פרק ז · הלכה ו
אם היו עומדין על פתח המדינה כו' ואם לאו הרי הוא בחזקת לנוי ומותר
במשנה פליגי ר"מ וחכמים, דר"מ אוסר כל הצלמים הנמצאים כו' ומפרש ר' יוחנן במקומו של ר"מ היו עובדין אותה פעם אחת בשנה ור"מ דחייש למעוטא גזר שאר מקומות אטו אותו מקום, ורבנן דלא חיישי למעוטא לא גזרו שאר מקומות אטו אותו מקום ועיין ברבינו נסים באורך. ולדעתי פשוט, דהכוונה, דגויים במקומו של ר' מאיר, הם עובדין לכל הצלמים אפילו אין להם מקל וציפור כו' וכי ניידי לעלמא, עובדין כל הצלמים, וחייש למעוטא, היינו שמא עבדו אותם מעוט הגוים שבמקומו של ר"מ כי אזלי וניידי לעלמא, ותו הם אסורים, דהגוים של מקומות אחרים לא איכפת להו, אם יעבדו אותם הגוים של מקום אחר, אבל רבנן לא חיישי למעוטא, היינו להנך גוים של מקומו דר"מ, דליחוש שמא עבדוהו ולא שייך לאמר דהא מודה ר"מ היכי דרובא קמן, דלא חיישינן למעוטא, דדוקא בתשעה חנויות, דמספקא לן אם פירש מן המעוט או מן הרוב, אבל שנצרף גם המיעוט גם הרוב בלתי אפשר לאמר, דזה דוקא ברובא דאיתא קמן, ולר"מ דחייש למיעוטא חייש שמא גם אנשי מקומו היו עובדין אותו ואין זה סתירה מן הרוב אל המעוט. וברור. ולפירוש הרמב"ן דפלוגתתם הוה על מקומות הסתמיים, הקשה הר"ן הא ברובא דאיתא קמן ר"מ מודה, ואין לאמר דהוי קבוע דקבוע לא מהני רק היכי שפירש מן הקבוע אבל הכא הקבוע הא קבוע במקומו, רק דאנן אמרינן שהנך מקומות הוי כמקומו של ר"מ, איך שייך כאן דהוי קבוע, כיון שהנך מקומות אינם באים מן הקבוע, ובאמת לפ"ז לדעתי איכא לדחות גם קושיית הר"ן דלא שייך ע"ז לחשבו כרובא דאיתא קמן, כיון שאין אנו דנין אם באים מן הרוב, או מן המעוט, רק אנו דנין אם מקרה הרוב יש לו או מקרה המיעוט, בזה חייש ר' מאיר למיעוטא כמו דחייש למיעוטא דאיילונית אע"ג דרובא נשים דאיתא קמן אינן איילונית וזה פשוט לדעתי ודו"ק.
וראיתי להשעה"מ בהלכות מגילה שעמד בזה אם שייך כאן קבוע, והביא כסברתי משם הלשון למודים דהיכי שאין הקבוע יוצא ממקומו לא שייך לחשבו כמחצה על מחצה, והקשה מדברי הר"ש מקינון שכתב בס' הכריתות ובזה נתישב לי מה שמקשים העולם יאסר כל העולם בחרישה וזריעה מטעם נחל איתן שהוא קבוע, ולמאי דפרישית ניחא כיון דלא ידעינן היכן הוא לא שייך זה עכ"ל. הרי דאע"ג דכל שדה ושדה באנפי נפשיה קאי ולא יצא מן הקבוע ס"ל להר"ש דמקרי קבוע. עכ"ד ובמחכתה"ג לא דק כלל. דלפי ס"ד דהספר כריתות דקבוע אף שלא נודע הוי קבוע [ובשיטה זו אזדו התוספות בסנהדרין פ"א סד"ה הנסקלין בנשרפין ועוד י"ל דהו"ל קבוע אע"ג שאינו ניכר ונודע לנו מקומו יעו"ש] אם כן הא כאן שפיר הקשו יאסר כל העולם בחרישה וזריעה שמא אתה פוגע במיעוט נחל איתן הקבוע במקומו באותו מקום בעצמו הגע נא בעצמך, לחוש שמא פירש מן הקבוע את חושש ולחוש שמא פגעת את הקבוע במקומו לא תחוש יפלא בעיני [ולפ"ז צריך להבין אמאי משני בפרק אלו מציאות באגא בארעא דיתמי לא מחזקינן וכפירש"י דהולכין אחר רוב ואמאי הא הוי קבוע] אם לא כפי סברת התוספות בכ"מ ותירוץ הר"ש דכיון שאינו ניכר תו בטל חשיבות קביעותו, רק במקומות המוקפין מימות יב"נ, שאתה רוצה לדון על המקום הספק דהוא ג"כ מוקף מימות יב"נ, כמיעוט המוקפים שקבועים במקומם הלא לא פגעת את הקבוע, ולא יצא מן הקבוע, רק שאתה דן על מקום אחר מאי מועיל הקביעות להחשיבו כמחצה על מחצה, וכן כאן המקום שאינו יודע דרך אנשיו אם עובדין לצלמיו או לא, האם פגעת במקומות הקבועים, רק אתה דן על מקום אחר, בזה לא מועיל חשיבות מיעוט מקומות הקבועין שעובדין לצלמיו וז"פ.