אור שמח על משנה תורה, הלכות עבדים· רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק
פרק ה · הלכה ג
בספר תורת חיים למוהרח"ש ח"ג סימן מ"ג העלה באורך כשיטת הר"ח דחליפין מועיל לאפקועי את הקנין הממון שיש במעשה ידיו אבל לא מועיל לאפקועי איסוריה יעו"ש, ואח"ז העלה דהעבדים יתנו ממון להאפוטרופוס וכן אם יקנוס אחרים מהאפוטרופוס וישחררום יעו"ש באורך עפ"י שיטת ר"ת דמקרקש ליה זוזי יעו"ש, ונ"ב, תמוה מאוד, כיון דקנין הממון נפקע לגמרי ולכן כתב דלא שייך שטר מדמיהן ואף אם אחר יהיב ליה במתנה הוי שלו יעו"ש, א"כ פקע ליה כספא, ותו איך מצי לשחררו ע"י כסף, וכמו דמפרש הגמרא הא דרבי נתיאשתי מפלוני עבדי אומר אני אין לו תקנה אלא בשטר כו' ה"ק או בכסף או בשטר והאי פקע ליה כספא, וא"כ איך שייך כאן כסף כיון דכבר נפקע השעבוד על ידי הקנין סודר שעשה האב ותו פקע ליה כספא, ובאמת לא נתברר זה הדין דרבי מפורש ברבינו ובשו"ע וזה פלא, אמנם אין חולק בסוגיא וכפי הנראה שגגה יצאה מפי השליט ודוק. ואולי זה כוון רבינו לקמן פרק ח' הלכה י"ג שכתב המפקיר עבדו יצא לחירות וצריך גט שחרור, פירוש דכסף אינו גומר בו ואם מת האדון כו' דאע"ג דליתא במכירה מ"מ איסורא מורית ודלא כאמימר והיורש כותב לו ג"ש אבל כסף לא מועיל דפקע ליה כספא דיליה ודוק: