אור שמח על משנה תורה, הלכות עבדים· רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק
פרק ג · הלכה יא
או שהיו שניהם חולים אינו נרצע וכו':
בכס"מ ופסק רבינו להקל שלא יוכל להשתעבד בו. עדיפא מזה דכיון דמספקא לן אם הוא נרצע הוי ספק אם מותר בשפחה כנענית או אסור וכמש"כ רבינו לעיל הלכה ה' דנאסר בשפחה כשיצא לחירות, וכיון דמספק אסור בשפחתו תו לא קרינא ביה אהבתי את אשתי כו' ואינו נרצע מצד הודאי. ואין לומר דלרבינו דסבר דאיסור שפחה הוא לאו דבר תורה וספיקו להקל, דז"א דהא פסק רבינו פרק ט"ו מהלכות א"ב במי שחציו עבד וחציו בן חורין שבא על אשת איש דמספק הוי ממזר, דמספקא לן אם תפסי בה קדושין או לאו ואם לאו בר תפיסת קדושין הולד כשר כמו עו"ג הבא על א"א שאין הולד ממזר דלא דמי לאשת אב דלאחריני תפסי בה קדושין, ואפ"ה פסק רבינו דאסור בשפחה [ושם הוי ספק ממזר מן התורה אסור בבת חורין דאינו ספק במציאות רק ספיקא דדינא דבזה לא הוציאו מממזר ודאי ולא ספק] וזה ברור: