אור שמח על משנה תורה, הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם· רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק
פרק יז · הלכה ד
כיצד נתחייב שתי מלקיות ואמדו שיכול [הוא] לקבל מ"ה וכו':
הכס"מ כתב ואם גירסת רבינו נכונה צריך טעם לדבר. ולענ"ד טעמו מחוור, דלטעמיה דמפרש דמן התורה מלקיות ארבעים רק חכמים אמרו שרק ל"ט מלקין שלא יעבור על בל תוסיף, ודבריו דברי אלהים חיים יוצאים מפי מדרש רבה פ' קרח מלקיות ארבעים כנגד מ' קללות כו' ופחתו חכמים אחת משום פן תוסיף, וא"כ אימת עקרו חכמים רק כשאין מלקין ארבעים [שהתורה נתנה בזה לאומד החכמים עיין לח"מ] אבל כשנתחייב ב' מלקיות ואמדוהו מ"ב, הרי כשילקו אז מתיחס למלקות ארבעים דכיון דראוי לזה ומלקין אותו, כן פשיטא דזה נחשב ארבעים למלקות על עבירה אחת, ונשאר אך שתים דעל זה לא ניתן להם לאומד שלהם שמי שאינו יכול לסבול ג' אין מלקין אותו עד שיתרפא כיון שאין כאן שלוש אינו בר מלקות עכשיו על העבירה השני כלל ושוב מלקין אותו כשיתרפא ולאומד מ"ג, אז בכלל אינו ראוי להשתלש ואינו אומד, וזה נכון בס"ד: