אור שמח על משנה תורה, הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם· רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק
פרק ט · הלכה א
סנהדרי [גדולה] שפתחו כולם בדנ"פ כו':
כן הגירסא בדפוס וויניציא וכן היה לפני המגדול עוז והלח"מ, וזה ברור דטעמא משום דליכא כאן הלנת דין דתו לא חזו ליה טעמא לזכות כיון שאין בהן מתנגד לסברתם, אבל האם בזה נפטר הלא צריך לקיים ובערת הרע מקרבך, וצריך לדונו בב"ד אחר, דבמה נפסלו העדים במה שהעידו לפניהם ודרשו וחקרו הלא כבר נחקרה עדותן בב"ד ויכולים הב"ד השני לדון ע"פ קבלת עדות של ב"ד שראו לחובה, ואם יזכוהו הב"ד האחר ילכו לב"ד הגדול, וע"כ דעל ב"ד הגדול קאי, וכיון שחייבו תו אין אדם יכול לדון אחריהם וכמו שפסק רבינו לקמן הלכה ג' שאחר רוב שלהן דנין ואין מביטין על ב"ד אחר ותו אין לדון עליו ואי אפשר להלין את דינו ומיפטר וז"ב ודוק: