אור שמח על משנה תורה, הלכות סוטה· רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק
פרק ג · הלכה ב
ומעשה אמנון ואחותו כו':
לא מצאתי זה, ופשטא דגמרא דאינו מזכיר רק הנך שהודו וקבלו שכר כמו יהודה וראובן וכיו"ב ודוק:
תמיה לי על סדר רבינו, מה שמרחיק המחיקה מן ההשקייה, ובירושלמי פ"ג ה"ב כו"ע מודו שהמחיקה סמוכה להשקיה, וכן מסתבר דשמא תחזור בה ע"י ניוול, ותו מה שמשביע ואומר לשון האמור בתורה ובאו המים המאררים האלה ואין כאן מים כלל זה תמהון גדול, ובירושלמי פ"א הלכה ה' קרייא אמר מקרין ואח"כ מבזין, מתניתא אמר מבזין ואח"כ מקרין, ונ"ל דהך מקרין ט"ס וצ"ל [מערבין], שבקרא כתיב ולקח מים קדושים וכו' ומן העפר כו' ונתן אל המים קודם הבזוי שפורעה, וזה שאמר דקרייא אמר מערבין הוא עירוב המים עם עפר המשכן בכלי חרס, וע"ז שפיר משני אלא מחמת עמידה ראשונה היה פורע את ראשה, דתיכף כשהעמידה היה פורע ראשה, ואח"כ עשה מים המרים ואמר קרא וביד הכהן יהיו מי המרים, וכיון שהמה בידו שפיר הוא משביעה ואומר מי המרים האלה, ודרך רבינו סתום מאד, פוק חזי בהלכה י"ד איך מפרש וביד הכהן יהיו מי המרים בעת הבזוי הוא מראה אותה לא בעת השבועה, שכל זה ודאי מצא באיזה מקום ולא ידענו איפוא אולם מה שפירשתי בירושלמי נראה נכון בס"ד, ועיין תוספות ריש פרק היה מביא, ולדברינו כבר רמי זה הירושלמי ומשני שפיר, ועיין די"ז ע"ב ד"ה קודם ודוק: