אור שמח על משנה תורה, הלכות נחלות· רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק
פרק ה · הלכה ד
ראה ברא"ש שסובר היכי דליכא סבא הוי היבם ודאי יורש והספק ספק יורש וכולהו נכסים ליבם יעו"ש דאיהו אחיו ודאי. וביש"ש ורש"א השיגו עליו וזה דעת רבינו, ולהרא"ש קצת צ"ע בריש פ' יש בכור דתנא מי שלא שהתה אחרי בעלה ג' חדשים וילדה כו' בכור לכהן ואינו בכור לנחלה דפריך הא כפשוט שקיל וכו' ומשני ר' ירמיה לבא אחריו וכו', הא מוקמינן מתניתין בהרשאה וכו', דהוי ליה לתרץ כגון שניסת לאחד ולא שהתה ג' חדשים וניסת לאח אבי בעלה דמותר אדם באשת בן אחיו ומת הבעל השני הוא אחי אביו של הבעל הראשון וכי טעין הספק אני בנו של הבעל השני והנכסים שלי טעין הבעל הראשון את ברי ואני בן אחיו והנני ודאי יורש ושקיל כל הנכסים כאילו היה טענה זו באביו שהוא אחיו של הבעל השני, וכי שקיל כל הנכסים תו מת אחר כך ובאים הבנים לחלוק בנכסיו טעין הספק ממה נפשך או כולהו נכסים שלי שאני בן אחיו של אביו וכל נכסים דידי ואם הריני בנו של ראשון הרי יש לי חלק עמכם והנני בכור ויש לי שני חלקים עמכם בנכסיו, ור' ירמיה סבר ביבמות הדר דינא, א"כ כפשוט שקיל הספק עם האחין ממה נפשך וחלק בכורה אינו נוטל דיאמרו לו אמת שאתה אחינו, אבל מכל מקום ספק שמא בן הבעל השני ולא קרינא בך יכיר שלא הוכרת לבן לאבינו בחייו והנך כפשוט, וזה אוקימתא מחוורת טובא, ומזה ראיה דלא כהרא"ש ובכה"ג פלגי בנכסי הבעל השני וכי מת אחר זה בעל הראשון א"כ למ"ד הדר דינא בעי למיהדר מה דשקיל מקודם בבעל שני ולמיפלג מחדש כל הנכסים וזה לא מרומז במשנה ודוק. ויש להאריך הרבה בדין קם דינא ואכמ"ל: