אור ברסלב

אור שמח על משנה תורה, הלכות נחלות· רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק

פרק א · הלכה ח

פרק א

והבעל יורש את כל נכסי אשתו מדברי סופרים כו':
הנה מרא דתלמודא בבלאה רב סבר דירושת הבעל הוי דרבנן, וכן מרא דתלמודא ירושלמאה ר' יוחנן סבר בירושלמי פרק יש נוחלין, דברי חכמים אביה יורשה אחיה יורשים אותה [פירוש והוי ירושתו רק דברי סופרים ומתנה על דבריהם תנאו קיים לכן פליג על רשב"ג] התיב ר"ב ב"מ אם אומר את דירושת אשה דבר תורה מעתה יירש את ארוסתו כו' התיב ר"ה אם אומר את שירושת אשה דבר תורה מעתה יירש הבעל בראוי כו' יעו"ש ושגוב הוליד את יאיר כו' אלא שנשא אשה מבנות מנשה ומתה וירשה אם אומר את שירושת אשה דבר תורה נימר ויהי לשגוב כו', וזהו אותן פסוקים שמביא רע"ק דירושת בעל מן התורה ומפרש שפנחס נשא אשה, וריב"ק יליף דבעל אינו יורש בראוי כבמוחזק. וכזה מורה סתימת הירושלמי פ"ק דשקלים ה"ד ר"ב בשם אבא בר הונא הוא שני אחין שירשו את אביהן הוא שני גיסין שירשו את חמיהן, פירוש דבעל יורש את אשתו הוי רק מדברי סופרים ובכ"ז לענין תפוסת הבית פטורין מקלבון, ויעוין בדמאי פרק ו' הלכה ב' בכהן שמכר שדה ושייר מעשרות לעצמו בעי ריב"ב ע"כ ביורשין שהן דבר תורה אפילו ביורשין שאינן ד"ת לכן אמר כאן לענין מעשר בהמה וקלבון דשוין הן, מורה סתם הירושלמי דירושת הבעל הוי מד"ס:
סוף דבר לא מצאנו להכריע רק מה שהביא הראב"ד מסוף מי שמת דתמן שקלו וטרו אמוראי בתראי, ואמר אביי מ"ט אין הבן יורש את אמו בקבר להנחיל לאחין מן האב, נאמרה הסיבה בבן ונאמרה הסיבה בבעל מה הבעל אינו יורש את אשתו בקבר, ופירוש כשהבעל הוא בקבר וכמו שפירש רבינו * , חזינן דירושת בעל דבר תורה. אולם לדעתין לא מכרעא מידי דלרבנן דסברי ירושת הבעל מדברי סופרים וקרא דלא תסוב נחלה מיירי בהסבת הבן וקרא כתיב וכל בת יורשת נחלה ממטות בנ"י למשפחת מ"א תהיינה לנשים, ומוכח דאפילו גרושה או אלמנה או אפילו יש לה בנים דכתיב וכל בת, ואם נימא דבן יורש את אמו בקבר להנחיל לאחיו מן האב, א"כ מי שהיו לה בנים משבט אחר תו אף כי מנסבה למשפחת מטה אביה, הלא תסוב נחלה ע"י הבן שבקבר לקרוביו ממשפחת אביו, וע"כ דאין הבן יורש בקבר, רק לרע"ק דאיהו מיירי במשנה דנפל הבית עליו ועל אמו [דמנה מוכח דאין הבן יורש בקבר] דלדידיה ליכא ראיה רק דהבעל אינו יורש בקבר, ולכך צוה שאף אלמנה וגרושה ומי שיש לה בנים תהיה למשפחת מטה אביה ותו לא תסוב נחלה שהבעל שלה שהוא משבטה יורשה, לכן מפיק בהיקשא דהסיבה דבעל דדמי לבעל דאינו יורש בקבר, כן בבן הדין כן:
הגהה

ובזה אכתוב מה שנתקשו רבנן בתוספות בהא דאמר ר' יהודה ב"ר שמעון דאשה יורשת את בנה שנאמר מטות מקיש מטה האב למטה האם מה מטה האב האב יורש בנו אף מטה האם, האם יורשת את בנה, דא"כ הא דאמרינן דירושה ממשמשת והולכת ליורשי האב איך משכחת לה, ואם שניהם יורשים איך אמרינן דמשפחת האם אינה קרויה משפחה, ולדעתי לק"מ, דהכי אמרינן מה האב יורש בנו כמו שהבן יורשו, כן האם יורשת בנה כמו שהבן יורשה, דקרא בבנים יורשים האב ואם קא מיירי, רק מהיקשא נפק"ל דהאם יורשת בנה, וזהו כמו שבנה יורש אותה, ומה הבן אינו יורש את אמו בקבר להנחיל לאחין מן האב, כן האם אינה יורשת בנה בקבר, ומה הבן אינו יורש בקבר כן אם מתה האם קודם מיתת הבן אינה יורשת הבן אף להנחיל לבניה שלגבי הבן אינם ממשפחתו דמשפחת אם אינה קרויה משפחה, משא"כ הבן מוריש לבניו שהם ממשפחתה לגבי דידה, ובר מן דין יורשים משום במקום ברא קאימנא עיין דף קנ"ט, ודוק בכ"ז:

תוכן העניינים

אור שמח על משנה תורה, הלכות נחלות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה