אור שמח על משנה תורה, הלכות נזירות· רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק
פרק ד · הלכה יז
ונזרק דמה כו' אינו יכול להפר.
זה דלא כרע"ק דאמר אף נשחט אינו יכול להפר. ובירושלמי אר"י לא אמר ר' עקיבא אלא בחטאת כו', פירוש הא בשאר קדשים יש תקנתא לזרוק דמן שלא לשמן, ופריך מעתה אפילו בחיים, פירוש אפילו לא נשחט עדיין החטאת רק הפרישה לבדה דתנן לעיל אם הפיר לה בעלה החטאת תמות וא"כ איך מצי מיפר לרע"ק הא איכא הפסד קדשים, ומשני אינה נמסרת לגבוה אלא בשחיטה, ופירוש דכיון דסכין מקדש איכא פסידא טובא ודוק. ויתכן לפרש דאם הפר לה בעלה אין לך פתח גדול מזה שאילו ידעה שבעלה מיפר לה לא הפרישה ולא הקדישה אותו ויכולה לישאל לחכם, אבל לאחר שחיטה אם תשאל לחכם שוב שחטו חולין בעזרה, [וזה אינה נמסרת פירוש שלא תשאל ע"ז] ודוק. ולפ"ז אמינא דרבי אליעזר דסובר דפותחין בנולד מש"ה סובר בערכין (דף כ"ג) כב"ש דאין שאלה להקדש דאל"ה איך גמירי דחמש חטאות מתות הא אין לך פתח גדול מזה אילו ידע שתאבד ותמצא לאחר כפרה לא אפרשה ויכולין לישאל לחכם ע"ז ואיך גמירי דמתה, וע"כ סבר אין שאלה בהקדש אבל אנן סברי דאין פותחין בנולד, ועיין ב"ק (דף ק"י), ודוק בכ"ז: