אור שמח על משנה תורה, הלכות נדרים· רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק
פרק ט · הלכה יז
הנודר הנייה מבני העיר ובא אדם ונשתהה שם שנים עשר חדש ה"ז אסור ליהנות ממנו.
פשוט דאף אם בא אחרי הנדר ונשתהה י"ב חדש ה"ז אסור להנות ממנו, דלא דמי לאומר הריני נדור מיורדי הים לאחר ל' יום ונעשו יושבי יבשה בנתיים דלא אסור מהם למאן דאזיל בתר הנדר כמפורש בירושלמי סוף פ"ד דנדרים, דכיון דבשעת חלות נדרא הווי בני העיר ודאי אסור לכו"ע והאריך בזה הר"ן (דף פ"ד). ולא קשה מהא דתנינין ופסקה רבינו לקמן פ"י ה"י כיצד הרי שנדר בבקעה ואסר כו' עד הקיץ ועלה להר אינו מסתכל בקיץ כו' אלא במקום שנדר בו, דשאני תמן דהוא לסימן על המשך הזמן משא"כ כאן לאסור בבני אדם ודאי נאסר אף באנשי עיר שלא היו בשעת נדרו וז"פ, ודוגמא לזה תראה דאינו אסור רק עד שיכפלו רוב המקצעות ולעיל ה"ד כתב רבינו אין הולכין אחר הרוב ועיין טורי זהב סימן ר"ח שהרגיש בזה יעו"ש דברים צודקים: