אור שמח על משנה תורה, הלכות מקואות· רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק
פרק ד · הלכה ח
אבל אם נגררו המים כו' חוץ למקוה ונמשכו וירדו למקוה אינן פוסלין את המקוה כו' כיצד מקוה שיש בו כו'.
מזה הוכיח בב"י דאם המשיך תחלה מים פסולים ואח"כ הביא עליהם רוב מים כשרים לא מהני כיון שהשאובין הנמשכין היו קודם, וכן כאן בכסף משנה. וכן כתב הרב אב"ד בספר האשכול דהא דתני שנתערבו לאפוקי שאם היו הפסולים הנמשכים תחילה במקוה לא מצטרפי וככסף משנה. ובאמת מוכרח הוא לפירוש מוהר"מ במשנה דמניח קנקנים בראש הגג כו' ר"א אומר אם עונת גשמים היא אם יש בה מעט מים ישבור ואם לאו לא ישבור דר"א לטעמיה דסבר רביעית בתחילה פוסלת המקוה וחייש שמא יהיו נתזין למעלה מעט מהקנקן רביעית קודם שישבור כו' לכן ישבור הקנקנים וישער שיהא מיעוט מי המקוה בהמשכה וכשירדו אח"כ מי גשמים יהא רובו מי גשמים ומיעוטו מהמשכה וכשירה. הרי מוכרח דכשר אפילו המים המשוכים קודם ואח"כ הקוה עליהן מי גשמים והרבה עליהן וזה דלא כפסק הב"י. אולם הרב אב"ד הביא הפירוש דמעט מים בבור היינו רוב המקוה מי גשמים ומעט לאו דוקא יעו"ש. אך בכ"ז מהיכי תיתי לן להחמיר בזה יותר ממה שפסק הראב"ד דאם המשיך אח"כ כל המקוה למקום אחר כשר יעו"ש היטב, והש"ך שפסק בס"ק צ"ט דהמשכה לא מהני ודאי דלא ראה דברי הרב אב"ד ז"ל:
ודע דלפירוש מוהר"מ הא דא"ר יהושע בין כך וב"כ ישבר הוא אף אם אין מים בבור ולא חייש שמא יהיו נתזין טרם שישבור מים אל הבור דהוא סבר דשלשה לוגין דוקא פוסלין בין בתחילה בין בסוף ולשלשה לוגין לא חיישינן שיהיו נתזין, ולכן אם הוא עונת גשמים ישער שיהיה מיעוט המים היוצאים מהכלים הנשברין ע"י המשכה והמי גשמים ירבו עליו ותהיה מקוה כשירה. אולם לפ"ז צ"ב הך משנה דסייד ששכח עציץ, והרע"ב פירש דר' יהושע סבר דאף אם אינה עונת גשמים ג"כ ישבר דכולה בהמשכה כשירה יעו"ש ודוק, וזה כפי הוראת חכמי המערב עיין בספר האשכול: