אור ברסלב

אור שמח על משנה תורה, הלכות מקואות· רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק

פרק ב

פרק א

הלכה ח

חץ התחוב באדם כו'.
תוספתא מקואות פ"ח אבל בשל עץ אינו חוצץ, לפי גירסת הגר"א. ונראה פירושו דאם החץ של מתכיות נטמא מהאדם במגעו או כשהחץ טמא ואם יגע בו בידיו יפסול את ידיו ויהיו מסואבות ויפסולו תרומה לכן בנראה חוצץ, אבל בשל עץ כיון דהוי פשוטי כלי עץ ואינו נטמא לכן אינו חוצץ דאינו חושש להסירו, וכן משמע דכאן בחץ הנטמא מיירי דמסיק דאם אינו נראה טובל ואוכל בתרומה היינו אע"ג דהחץ הטמא בלוע בו אוכל בתרומה. אמנם הר"ש גורס דבעץ חוצץ יעו"ש וטעמו דבמתכת ההסרה סכנה יעו"ש ואכמ"ל:

וכן מי שבלע טבעת כו' במגעה.
נ"ב שכלי טמא מת אינו מטמא במשא לשיטת רבינו. ומש"כ רבינו שכבר ביארנו הוא בהלכות טומאת מת פ"כ יעו"ש:

תוכן העניינים

אור שמח על משנה תורה, הלכות מקואות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה