אור ברסלב

אור שמח על משנה תורה, הלכות מעשרות· רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק

פרק ו · הלכה ד

פרק ו

ליטרא בצלים שתקנם וזרעם אינו מעשר לפי חשבון כו'.
הנה בשמעתא דבצל (דף נ"ח) פריך ממעשר טבל שזרעה בקרקע והשביחה כו' ואותה ליטרא מעשר עליה ממקום אחר לפי חשבון, ושם בירושלמי ותוספתא פ"ח איתא עוד ליטרא מע"ש כו' ואותה ליטרא פודה אותה וגם מע"ש הוי דבר שיש לו מתירין ע"י פדיה וא"כ מדוע לא משני הגמרא שאני מעשר דהוי דשיל"מ, וכן לקמן סוף שמעתתא דפריך על ר' ינאי דקאמר דבצל של תרומה אפילו בדבר שאין זרעו כלה מטבל דבדבר שאין זרעו כלה גדולי גדוליו אסורים, והא טבל ג"כ הוי דבר שיש לו מתירין ולא בטלה באלף כמו קונמות דמשני עלייהו כן, וכבר תמהו ע"ז ולא מצאו מענה. ונראה דבמנחות פרק ר"י (דף ע') בעי טובא בשבולת שמרחה ושתלה דזריעה פקעה מאתה איסור טבל ואם קרא עליה שם אינה תרומה, והכי רהיטא כולא סוגיא התם דצד זה נוטה יותר לפשט הסוגיא דלא מצאנו תרומה במחובר לקרקע עיי"ש, וא"כ לפי הצד הזה תקשה איך אמרה ברייתא במעשר טבל שאותה ליטרא מעשר עליה ממקום אחר לפי חשבון וכן בגדולי טבל, לו יהא דהם אינם זרעם כלה בכ"ז לא עדיפא משבולת ששתלה דפקע טבלא מיניה, וצריך לומר דאי הדר נתלש תו מתחייב למפרע וחייל עלה טבלא למפרע, וכיון שכן תו לא דמי לכל דבר שיש לו מתירין דבעידן תערובות הוי דבר שיש לו מתירין, אבל כאן הרי בעידן תערובות לא הוי דבר שיש לו מתירין דפקע טבלא והוי היתר בהיתר וכי קרא עליה עכשיו שם תרומה לא חיילא ולא הואי תרומה ומחוסר תלישה ולא סבר הגמרא דבכה"ג הוי דבר שיש לו מתירין ותו בטלה בעידן חבורה לקרקע ומש"ה פריך שפיר, ומש"ה לא מייתי סיפא דליטרא מע"ש כו', דמע"ש לא פקע שם מעשר ממנה בזריעתה אם אין זרעה כלה והוי דשיל"מ ע"י פדיה וכמו שפסק רבינו גבי שבולת אם קרא עליה שם ושתלה דלא פקע ממנה שם תרומה, והבן כי נכון הוא לפי חומר הנושא:
עוד יש לומר דהסוגיא אזלה למ"ד דלא אמרו בדרבנן דין דשיל"מ וכיון דבהנך דאיכא מה"ת תרומה זרען כלה רק בשומים ובצלים שהנך תרומתן דרבנן א"כ ע"י גדולין הוי כעיקרו דרבנן דבטל אף בדשיל"מ ועיין ביצה (דף ד') ודוק:

תוכן העניינים

אור שמח על משנה תורה, הלכות מעשרות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה