אור שמח על משנה תורה, הלכות מעשרות· רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק
פרק ה · הלכה יט
התורם פירותיו תרומה שצריך לתרום אחריה כו'.
הנה בתוספתא דתרומות פ"ג התורם זתים על הזתים ועתידין לכתוש ענבים על ענבים ועתידין לידרך תרומה ויחזור ויתרום הראשונה מדמעת כו' ושניה אין חייבין עליה חומש וצריך לקרות עליהן שם יעו"ש, ובירושלמי מביא לה על משנה דפ"ק דתרומות אין תורמין שמן על זתים הנכתשין, ושם בסוף הלכה מביא בזה הלשון הדא אמרה שהוא צריך לקרות שם למעשרותיו, וזה פירוש למה דתניא בתוספתא וצריך לקרות עליהן שם שהפירוש שהתרומה קובע ואסור לאכול מזתים הנכתשין עד שיעשר כל המעשר לכן אסור לאכול ארעי עד שיחזור ויתרום ויעשר המעשרות דתרומה הראשונה קובעת, וזה פירוש נכון בזה הירושלמי הסתום, ואפשר דאף קודם שנגמר מלאכתן של כתישת הזתים ודריכת הענבים אסור לאכול ארעי אע"ג דבכל מקום אין תרומה קובעת בדבר שלא נגמר מלאכתו הכא גזרו רבנן משום דאיהו הפריש שמן ויין עליהן מחשבן כאילו נגמר מלאכתן למעשר שהפריש עליהן מן הגמור שמן ויין או זתים שאינן עומדין לכתוש לכן התרומה קובע אותם שאסור לאכול ארעי מזתים אלו הנכתשים עד שיפריש מהן תרומה שניה ויעשר אותם ודוק:
ולפ"ז א"ש טובא מה דקשה לפום מה דפסק כרב נתן בר"א דתורם מן הטמא על הטהור לא עשה כלום לתקן השיריים אבל תרומה הויא אמאי תני בלשון לא עשה ולא כלום ולא תני תרומה ויחזור ויתרום כמו דתנא בתורם שמן על זתים ובפרק ג' גבי תורם קישות ונמצאת מרה, ולפ"ז ניחא דפירושו דאינו קובע כלל התרומה להפירות הטהורין למעשר ורשאי לאכול מהן ארעי קודם שיתרום שניה ויעשר פירות הטהורין דחכמים עשו לגבי השיריים כאילו לא תקן כלל וזה יכולים חכמים לעקור דאין תרומה קובעת רק מדבריהם כמוש"כ לעיל פ"ד ה"ב לכן לגבי השיריים הוי כאילו לא תרם כלל ונכון מאוד: